בתשובה להוגג, 27/01/10 17:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכתיב חסר מנוקד ו''ו מקבלת דגש כמו כל עיצור אחר (וכל מי שמקריא לילדיו ספרי ילדים נתקל בזה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, לא ידעתי זאת 1. בכל זאת עדיין לא הבנתי האם יש הבדל *טיפוגרפי* בין דגש חזק ב-וו ובין השורוק. אם מבחינה טיפוגרפית הם זהים, נראה לי שמבחינת המקלדת סביר להשתמש באותו המיפוי לשניהם. אם מבחינה טיפוגרפית יש הבדל, אודה להפניה שמסבירה זאת - לא כחלק מויכוח, אלא רצון ללמוד. 1 "כל עיצור אחר": כמעט. לפי דגש חזק [ויקיפדיה], יש כמה עיצורים שלעולם אינם מודגשים - ע' החרא. כפיצוי, הה״א יכולה להתמפק לה, דבר שאפשר לראות פשוט כאותו הדגש בשם אחר, מה שאין כן באחיותיה הגרוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 161932 תימנים לפעמים ידגישו ח' בלשון חז"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר' יכולה לקבל דגש בערך אותה מידה של' יכולה לקבל דגש. מקבילתה הגרונית של ר' לא יכולה לקבל דגש באותה מידה ש־ע' לא יכולה לקבל דגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מילה עם ניקוד חלקי: הוּרד אנא עזור לקורא האוטומטי הטיפש שלי להבין מתי צריך להתייחס למפיק/דגש/שורוק בתור דגש ומתי בתור שורוק? (כבר ראינו שקל לדעת מתי מדובר על מפיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי. אם יש הבדל ב-יוניקוד, יתכן שסביר לדרוש מן המקלדת להבדיל. אם בתקן יוניקוד אין הבדל, נשגב ממני איך תוכל מקלדת אומללה ליצר כזה. חיפוש קצר בתקן יוניקוד גירסה 5.2 http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf (כנראה אחרונה נכון לעכשיו) העלה: 05bc: פירוש הוגג:"hebrew point dagesh or mapiq = shuruq" גם אם אלו סימנים שונים, מבחינה טיפוגרפית הם זהים, ולכן נכון שהמקלדת תשתמש באותו מיפוי. ולשאלה המקורית (אילו סימנים חסרים) נזכרתי באחד, שהוא לעת עתה היחיד שחסר לי: "רפה" (קו אופקי שעשוי להופיע מעל אותיות בכפ וכשמוכנהו) כיוון שאין מקלדת נפרדת ליידיש ועברית, הייתי שמח לו צורף אנטי-דגש זה למקלדת. נוּ שוֹין. בב״ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרישת המקשים lyx כוללת כיום שני מקשים נפרדים - שיפט־ר עבור שו*ר*וק־דגש־מפיק ושיפט־ד עבור שורוק־*ד*גש־מפיק. למה לא להפוך את הר' למקש של *ר*פה? הנה השינוי הנדרש: --- /usr/share/X11/xkb/symbols/il.orig 2009-11-29 12:51:01.000000000 +0200 כלומר - לערוך את הקובץ /usr/share/X11/xkb/symbols/il ולשנות (בפרישת המקשים lyx שם) את הקוד שהמקש "ר"' שולח כשמחזיקים גם שיפט. את הקוד מצאתי הקובץ ה־PDF שקישרת.+++ /usr/share/X11/xkb/symbols/il 2010-01-27 21:05:09.000000000 +0200 @@ -94,7 +94,7 @@ xkb_symbols "lyx" { key <AD01> { [ slash, slash ] }; key <AD02> { [ apostrophe, apostrophe ] }; key <AD03> { [ hebrew_qoph, 0x10005b8 ] }; // Qamats - key <AD04> { [ hebrew_resh, 0x10005bc ] }; // Dagesh/Shuruq + key <AD04> { [ hebrew_resh, 0x10005bf ] }; // Rafe key <AD05> { [ hebrew_aleph, 0x100200e ] }; // LRM key <AD06> { [ hebrew_tet, 0x100200f ] }; // RLM key <AD07> { [ hebrew_waw, 0x10005b9 ] }; // Holam (שינוי של תו אחד בלבד, חוץ משינוי ההערה) מי שרוצה את מלוא טעמי המקרא במקלדתו, מוזמן להשתמש ב־biblical במקום ב־lyx . פרוט מדוייק באותו הקובץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. היתכן שאתה הוא המתחזק של xkb/symbols/il ? אם כן, האם תוסיף את ה Rafe לקובץ? מתוק! הכרתי את biblical, אבל כמו שאמרתי איני יודע לקרוא טעמי מקרא, כך שאין לי שימוש במקלדת שכותבת כאלה. לגבי זיונים אין לי אפילו גופן מותקן שתומך בהם (ואני לא בטוח אם יש להם הגדרות יוניקוד) כך שזה ממש לא אקטואלי. אני כעת על windoze, אבל לכשאגיע למכונת הלינוקס שלי אנסה את התיקון שהצעת ל lyx ואראה לאן זה מוביל. תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא המתחזק (למרות שתיקנתי את הקובץ בעבר). אבל מעניין אותי לדעת מה חסר שם. למה אתה מתכוון ב"זיונים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתב סת"ם אותיות מקבלות קישוטים שונים שנקראים זיונים. לכאורה זה יוצר כמה מופעים שונים לאותה אות, ותיאורטית אפשר היה לבקש שכל מופע כזה יזכה לקוד יוניקוד נפרד, אבל איני חושב שזה המצב (למרות שיש תמיכה לליגטורות שונות בתחום fb1d-fb4f ) כנראה ידידיה ואחרים יכולים לפרט יותר על כתב סת"ם. (לא התחמקות - אני באמת יודע על זה כלום ורבע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההאשמה. במקום אחר ראיתי שהפנית לדיון של תלמידי חכמים והנחתי שאתה נמנה עליהם. לצפריר: מעט יותר על זיון אותיות אפשר למצוא (בין השאר) כאן: http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l5203_029b.htm החלק הרלוונטי הוא בערך "אמר רבא שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין ואלו הן שעטנ"ז ג"ץ" (ויש אלו שמקבלות אחד - בד"ק חי"ה, והשאר, "מלאכ"ת סופ"ר" אינן מזוינות כלל). ולשאלתך המקורית: מצאתי עוד חוסרים ב lyx שדווקא קיימים במקלדת סיון טולדו בוינדוס: גרש וגרשיים (שזה דומה אבל לא בדיוק מרכאות יחידות וכפולות) וכן כל החטפים: בסיוון טולדו הם מוקלדים על ידי מקש <alt> ימני עם האות, כלומר חטף-פתח עם פ' וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חטף־סגול: שיפט־ה חטף־פתח: שיפט־נ חטף־קמץ: שיפט־מ המקשים שפנויים למיפוי כרגע: שיפט־ן (נון סופית) שיפט־ם (מם סופית) שיפט־ג שיפט־כ שיפט־ך שיפט־ז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע לגבי החטפים - מה שבלבל אותי הוא שעבור הניקוד הרגיל lyx נותן אותו מיפוי כמו סיון-טולדו בוינדוס, ולכן חיפשתי גם את החטפים באותו מיפוי - אבל lyx לא משתמש ב alt ימני כלל אלא רק ב shift ומכאן הבלבול. בינתיים גם גיליתי ש שיפט־ל זה ₪ - גם זה שונה מסיון־טולדו. מכאן שהחסרים (לפחות אלו שסיון טולדו מספק ו lyx לא) הם גרש (׳ יוניקוד 05f3 - שיפט-ג?), גרשיים (״ 05f4, כנראה שיפט־כ, ולו בגלל הקרבה ל־גימל). מיפוי נוסף שכדאי לשקול הוא ה "פלוס העברי" (fb29, ﬩): כשהייתי נער רך בשנים ולמדתי חשבון, הייתה נהוגה סלידה מסוימת משימוש ב"צלב" (+) לסמן חיבור, ובמקומו השתמשו במעין קמץ הפוך: ﬩ ושמו בישראל היה "ועוד". כנראה מנהג זה עדין קיים בקהילות מסוימות, ובכל אופן יש לסימן זה קידוד יוניקוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי ממליץ להשאר נאמן בצורה זאת או אחרת לת"י 1452. רפֿה מתקבל ע"י הסימן ] במצב 3, כמו שקֻבוץ מתקבל ע"י \ ומֽתג ע"י [. (מי שרוצה את התקן, שיפנה אלי בדוא"ל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצב 3 גוזל ממני עוד מקשי שינוי מהמקלדת. אין לי עודף מהללו. בינתיים עברתי לשימוש ב־caps-lock למעבר שפה קבוע במקום זוג השיפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני משתמש ב שיפט-אלט. לגבי caps-lock: זה מעשי (אני חושב) רק אם אתה בטוח שלעולם לא תרצה להשתמש בו לתכליתו המקורית (אני מודה שזה נדיר). ל שיפט-אלט יש עוד יתרון: זו ברירת המחדל בוינדוז, וכך פחות כואב לעבור ממכונה למכונה (עבודה - בית...) לגבי התקן: כנראה רצוי שהמיפוי הסטנדרטי יהיה אכן לפי התקן, אבל אין סיבה למנוע מאנשים אפשרות במיפוי לא סטנדרטי, כדוגמת סיון טולדו ו־lyx. אם המיפויים האלו יהפכו יותר פופולריים מהמיפוי הסטנדרטי ניתן יהיה לדון בשינוי התקן, אבל כרגע לא בכך מדובר - רק בליטושים קלים של lyx )למשל הוספת הרפֿה ובניה(. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיפט־אלט יש יתרון ברור: יש שניים כאלו משני צידי המקלדת (אלא אם כן יש לך מחשבון עם מקלדת חלקית מדי). זה הופך להיות חשוב עוד יותר אם אתה צריך לעבור בין יותר משתי שפות: במקרה הזה יש לך את שני הכיוונים. אולם אני משתמש ביותר מדי תוכנות שדורשות את הצרוף הנ"ל. עד שאמצע דרך לגרום למערכת שלי לא לתפוס את הצרוף של alt-shift בזמן הלחיצה (ולא נראה לי שזה יקרה בעתיד הנראה לעין), אני אאלץ לוותר עליו. ב־caps-lock כבר מזמן לא השתמשתי לצורח המקורי. אם אני רוצה לכתוב קטע קצר בשפה האחרת, אני מחזיק את מקש ה"חלונות" לחוץ (כמו שיפט). אני מקבל אנגלית (באותיות קטנות, אם אני לא לוחץ גם על שיפט). זה נראה לי מועיל מכיוון שזה מוריד את כמות הצרחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אם אני רוצה לכתוב קטע קצר בשפה האחרת, אני מחזיק את מקש ה"חלונות" לחוץ (כמו שיפט). אני מקבל אנגלית (באותיות קטנות, אם אני לא לוחץ גם על שיפט). זה נראה לי מועיל מכיוון שזה מוריד את כמות הצרחות. לא מוכר לי. למעשה הייתה תקופה שהשתמשתי במקש "חלונות" לעבור שפה, ומסיבה שאיני זוכר כרגע לא המשכתי. הצלחתי פעם אפילו למפות חלונות-0, חלונות-1 וכולי לשפות שונות - זה מאפשר אפילו להשתמש במספר מיפויים שונים לעברית - נאמר הסטנדרטי ו lyx (נניח חלונות-2 לסטנדרטי וחלונות-3 ל lyx). אולי אנסה זאת שוב... לגבי החזקת "חלונות" לחוץ כדי לכתוב קטע קצר באנגלית: יש איזה setup ספציפי שצריך לעשות בשביל זה? תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניתי לעניין הזיונים: האם לא מדובר פשוט על גופן שונה - צורה שונה (תמיד) לאותיות מסויימות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אותיות מסוימות יהיו מתויגות תמיד, ואחרות לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין גופנים מומלץ לפנות למקסים בעל הקולמוס: (בהנחה שלא קיים כבר גופן כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני מוינדוס ודווקא יש לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> האם לא מדובר פשוט על גופן שונה - צורה שונה (תמיד) לאותיות מסויימות? להבנתי יש הלכות שונות, למרות שכנראה המקובל בימינו הוא אכן "תמיד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דבר הזכירו כבר באייל. משחק מילים על זיונין תגובה 285623 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. אכן משחקי מילים על זיונין זה נחמד, אבל כאן הדיון במקלדות ובטיפוגרפיה. הסיבה שהזיון נכנס לדיון הוא מחמת "חצי טעות" שלי: אני לתומי סברתי שהאותיות המזוינות עשויות להופיע פעם עם ופעם בלי, לפי מקומן במילה. אם זה אכן כך, הרי שמקלדת עברית מלאה צריכה לתמוך בשני (או בכל) המופעים של האות, דבר שיש לו השלכות על המיפוי. לאחר מעט חקירה התברר לי (לפחות עד כמה שהבנתי את מה שקראתי) שאמנם יש אסכולה כזו, אלא שגישה זו לא מקובלת על רוב הסת"מיים, ולכן גם לאותיות המזוינות מספיק מיפוי יחיד. במלים אחרות: מה שנדון כאן דווקא לא הוזכר באייל, או לפחות לא בדיון אליו הפנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוזכר, הוזכר. תגובה 524241 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין שגם אני וגם האלמוני שכחנו את הוו: האותיות הלא מזוינות הן "ומלאכ״ת סופ״ר" לא "מלאכ״ת סופ״ר". ודרך אגב: דווקא מאותו סיפור עולה שהזיונין אינם לגמרי קבועים, וזה מה שאיפשר לעקיבא בן יוסף לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת את הוו של סופ"ר. לפי כתב סת"ם [ויקיפדיה] קוצו של היו"ד אינו התג שמעליה, אלא קוץ היורד ממנה. חסרון הקוץ מעכב, אך חסרון התג אינו מעכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעדכן משהו מאז? יש אפשרות פשוטה להקליד גרש וגרשיים עבריית ב־lyx (פרישת המקלדת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן - חשבתי שצפריר פירש כאן. אני מיפיתי גרש לשיפט-ג׳, וגרשיים לשיפט-כ׳. הראשון כי זה מתבקש (והג׳ היה פנוי) והשני כי הם שכנים ולא מצאתי משהו אחר. אני יכול לדוג את ההוראות בדיוק אם את רוצה, אבל זה ייקח יום או יומיים (אני עכשיו לא ליד קופסת הלינוקס שלי). בקשר למקלדת סיוון-טולדו בוינדוז, יש חדשות טובות וחדשות רעות. הרעות הן שהמקלדת לא תואמת לוינדוז-7 64 ביט (אין בעיה עם 32), והטובות הן שוינדוז כולל עכשיו אפשרות להגדרת מקלדת בצורה קלה יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיוותי שהם יכנסו למיפוי הרגיל של lyx. לא נורא- אגדיר לבד. (העדכון לגבי המקלדת של סיוון טולדו אינו רלבנטי עבורי- יש לי רק לינוקס ומק. נקווה שמישהו אחר יהנה ממנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם ה"מיפוי הרגיל" של lyx היא שהוא מופץ על ידי הדיסטרו<רבים>, לא ידוע לי על מקום מרכזי שממנו כולם שואבים את ההגדרה, אם כי כמובן יתכן שיש כזה. לפי מה שהבנתי האדם שבאמת יודע הוא צפריר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בעקבות הקפצת הדיון הזה נזכרתי) כמובן שזה נלקח ממקום אחד. לפחות מיפוי המקלדת של X11. יש כמה סביבות אחרות פחות חשובות, כגון הקונסול של לינוקס. וקצת חדשות טובות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר בניקוד חלקי, הרי הוא בא להבהיר, לא לעמעם. כיוון שכך "הוּרד" פרושו הועבר למטה, ולא הפרח שתרצה אתר ביקשה שלא תקנה לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיקול של קורא נבון. לא של קורא טיפש. איך אתה יכול להסביר למחשב מתי מדובר על שורוק ומתי מדובר על דגש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הדיון. האם בדפוס רגיל יש הבדל בין דגש לבין שורוק? ובכתיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוניקוד לא מיועד רק לדפוס. ביוניקוד יש לא מעט מקרים של תווים שנראים אותו דבר, או כמעט אותו דבר1. מה ההבדל בין β לבין ß? מה ההבדל בין הגרסאות הגדולות של http://en.wikipedia.org/wiki/A_%28Cyrillic%29 (בקיצור: חוסר עקביות של יוניקוד, לעניות דעתי)http://en.wikipedia.org/wiki/Alpha_%28letter%29 http://en.wikipedia.org/wiki/A 1 ועוד כמה אלפים, או מליונים, של תווים שנראים בדיוק כמו מרובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי לא היתה על יוניקוד, אלא על הסימן עצמו. אני מניח שזאת שאלה מעט מאכיאנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום? מה הכוונה ב "מאכיאנית"? אם מדובר בארנסט, אז מה הכוונה ב"שאלה מאכיאנית"? תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיערתי שאין הבדל צורני בין מפיק דגש ושורוק, ורק ההקשר קובע אותו, כמו שמאך חשב שלולא היתה נקודת ייחוס אבסולוטית לא היתה אינרציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחשב? בניקוד חלקי? זה פשוט. בכל פעם שזה בוו, מדובר בשורוק. בכל פעם שמדובק בהא, זה מפיק. בכל שאר האותיות זה דגש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |