|
||||
|
||||
מעניין1. כשהייתי בחיל אויר, אף אחד לא קרא ל ptt "מע"ד". אם זכור לי, ptt היה שמו של הכפתור (אם תרצה, המתג) בלבד, ולא המיקרופון עצמו. גם לשריונרים יש ptt (בקסדתם) ואף אחד לא קורא לו מע"ד. ובכלל, "מעך" בהקשר של לחיצה על מתג זה שימוש מאד לא שגרתי, והמילה "עד" גם היא נראית מאולצת: למה לא "מעך לדיבור" או טוב יותר "לחץ לדיבור" או "לחץ ושדר"? בקיצור, שמו האמיתי של המע"ד צריך כנראה להיות לו"ש (=; . בקיצור, זה נראה לי אילוץ למילה שמקורה עלום, כמו אלו שציינתי קודם וכמו רבות וטובות אחרות (שכפץ זה *באמת* "שכבת פיצוץ"? מזל שלא קראו לזה שפי"ץ...) 1 "מעך עד דיבור" נשמע הרבה יותר מתאים למתקן דיבוב נחקרים של השב"כ או של פינושה. |
|
||||
|
||||
זוהי כמובן איטמולוגיה פולקלוריסטית אבל אני מכיר את המעד כאותו כפתור שבצד המ''ק ( אני מקווה שזה באמת ראשי התיבות של ''מכשיר קשר'') שצריך להחזיק בזמן שמדברים. |
|
||||
|
||||
על הרבה מכשירי קשר חתמתי בחיי, כזכור לי מטופס המפט"יה (מחסנאי פקיד טכני): מע"ד = מערכת דיבור, כולל מיקרופון ואזנית כמו בטלפון, להבדיל ממיק, =מיקרופון בלבד והשמיעה היא מרמקול של המקמ"ש (מקלט משדר) ובל"ג (בא לציון גואל). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |