בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/01/02 11:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צריך גם לזכור שכשיגאל ארנון מדבר, הוא מדבר אחרי שהוא קיבל את יפוי הכוח, וקשה לחשוב שהוא היה אומר משפט הפוך. משהו כמו "אהוד ברק: ננצח מחר בבחירות". עורכי הדין של הצדדים הם חלק ממערכת התעמולה. לא ידעתי שהוא לא קיבל שכר, ואם זה נכון זהו אכן דבר חריג ומעניין. יגאל ארנון ידוע גם בעבודה ללא שכר לטובת מטרות הנחשבות בעיניו (יש לו תקן אחד במשרד המוקדש לייצוג של נזקקים). אבל מעבר למילים שהוא אומר, קשה לי לחשוב ש"יש כאן עוד פרטים שאין אנו יודעים אותם" – דרעי קיבל הזדמנות מלאה, לעיתים מוגזמת, לשטוח את טענותיו. הוא קיבל ייצוג משובח מתוך מקורות כספיים עמוקים. אין לדרעי טענה שבית-המשפט המחוזי קיפח את הגנתו של דרעי; ככל הידוע לי, אין גם טענה שהוא התעלם מטענות או כיו"ב. בבית-המשפט העליון נדון הערעור מספר חריג ביותר של ישיבות (למרות שנעשה שם כל מאמץ לשוות לתיק מראה של "עסקים כרגיל" כלפי חוץ, התיק קיבל מידה גדושה של הקשבה וזמן שיפוטי, כיאה לו, תוך הקצאת מיטב השופטים הפליליים וכו'). זה לעולם לא יהיה "חד וחלק". אין ודאות של 100% באף תוצאה. בבתי הכלא שלנו יושבים אולי עשרות חפים מפשע, אולי יותר. למעלה ממחצית הנאשמים בבתי-משפט השלום אינם מיוצגים, והסיכויים שלהם לזיכוי – נמוכים. דרעי לא קיבל יחס פחות טוב מאף נאשם, לשון המעטה. כתבת ששופט שמצביע מרצ מגיע לדרעי עם דעה קדומה. אני האחרון שישלול קיומן בשטח של דעות קדומות; אבל אני לא חושב שיש להן השפעה כלשהי. ובסופו של דבר הכל פרוש לעיני הציבור (הלא מתעניין). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה מה להוסיף לגופו של עניין חוץ מאשר להבהיר את כוונתי לגבי דברים שאין אנו יודעים. התכוונתי לדברים שתוארו בפסק הדין של המחוזי שלא קראתי אותו, ושבית המשפט העליון בפסק הדין לא טרח לחזור עליהם, ולכן איני יודעם, ולא דברים שדרעי עדיין לא אמר. הנקודה שהעליתי היא שארנון שכן מכיר את הדברים האלה בכל זאת מאמין בצדקתו של דרעי. כפי שאמרתי הסתירה הזאת בעדותו של וינברג מאד חשובה ומרשימה, ולכן תמוה שבכל זאת ארנון מאמין בצדקתו וגם לא לוקח שכר בשל כך. חשבתי שאולי בדברים האלה (שנסתרים ממני אבל הגלוים למי שמתאמץ לחפשם), למרות שהעליון לא נתן להם משקל יש בכל זאת משהו. אגב, סתם סקרנות: האם למדת או שיש לך איזה קשר למקצוע המשפטים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד אולי ההתעניינות הפתולוגית שלי תוביל אותי לקריאת חלקים מפסק הדין של בית המשפט המחוזי. לא הייתי רוצה לראות את היום הזה מגיע... :-) כן, למדתי משפטים ואני מתעסק בתחום. אבל העיסוק הפלילי זר לי. במקרה הזה אני מתעניין יותר בתורת השפיטה. איזה עומס משמעות עצום מוטל על סתירה פעוטה אחת... זה לא קל לדון על זה באייל ("בחדר ממוזג"), זה בטח קשה מאוד לשופט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |