|
לא כל כך ירדתי לסוף דעתך אבל מהמאמר הזה אפשר ללמוד למשל על כוחם של טיעונים אמוציונליים וגם על רמת הליכלוך והמניפולציה הכללית בפוליטיקה האמריקאית של העשורים האחרונים (על זה מבכים, ומנסים לתקן אנשים משתי צידי המפה הפוליטית).
בכל מקרה, אם הרפורמה תעבור (ויש סיכוי שכן, שזה תלוי גם במרוץ במסצ'וסטס שם המועמד הרפובליקני כבר הודיע שהוא רץ כדי לסכל את הרפורמה והדמוקרטים השקיעו משאבים רבים, פוליטיים וכספיים, מעבר למקובל), הרי שאובמה יצליח להעביר שינוי שנשיאים רבים לפניו ניסו ולא הצליחו. לשם השוואה, הרפורמה שניקסון ניסה להעביר היתה יותר מקיפה וכללה הגבלות יותר חמורות מהשינויים של אובמה.
ממה שהנתי, הבעיה עם הרפורמה איננה רק בהרחבת הכיסוי לכלל (או כמעט לכלל) האוכלוסיה אלא הקטנת ההוצאה על שרותי רפואה. סנטורים כמו קנדי ז"ל ורוקפלר הדגישו את הפן הזה של הרפורמה. המאמר "חידת המחיר" שכתב אטול גוואנדה ופורסם בניו יורקר מסביר את הנושא. נקודת המוצא שלו היא מחוז מקאלאן שבטקסס, עם ההכנסה הממוצעת הנמוכה ביותר בארה"ב בערך $12,000 לאדם, ומהיקר ביותר מבחינת ההוצאה הרפואית לנפש כ- $15,000, כפול מהמוצע הארצי. הסיבה לכך איננה רפואה טובה יותר, תחלואה גבוהה יותר או תביעות על רשלנות רפואית. הסיבה היא הוצאה גבוהה יותר על שרותים רפואיים שונים כמו אולטרהסאונד, סורקים, בדיקות מעבדה מתקדמות, ניתוחים וכו'. גוואנדה מראה כיצד "תשלום עבוד שרותי רפואה" מייקר את סך ההוצאה הרפואית בארה"ב (60 מליון ניתוחים בשנה, מעל ומעבר לכל מדינה אחרת בעולם), ומציג נתונים כלל ארציים המצביעים על היקף ועומק הבעיה. הידעת שכנראה ועוד מעט קט שהני"ט ידרוש תשלום עבור קריאת מאמרים אונליין (כמו שהיה בתחילת הדרך)?
|
|