בתשובה לאנטילופה, 13/01/10 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני גם רוצה להציע הסבר (לא נכון, אבל לא חשוב): "הזוי" זה "מופרך" של העידן הפוסטמודרניסטי. כשויתרנו על האפשרות של הפרכה במובן הרציונאלי, נשארנו עם סיווגים נפשיים או חיוויים אסתטיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם לא משמשים לאותן מטרות. אתה יכול לשמוע אנשים אומרים על מישהו שהוא "בנאדם הזוי"; "מופרך" לא עובד כאן. גם "מופרך", בימיו הטובים, לא שימש דווקא להפרכה לוגית; "זה מופרך לגמרי, מה שקורה שם" אינו בטוי של חוסר הסכמה עם הלוגיקה המארגנת אלא להבעה של יחס רגשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו"בנאדם הזוי" כן עובד? זה פשוט לומר שדבריו או מעשיו של האדם נמצאים מחוץ לגבולות הסבירות. אבל במקום לדבר על גבולות סבירות אנחנו מתייחסים לתופעות נפשיות. "מופרך" הוא לאו דווקא הפרכה לוגית, אלא הערכה רציונאלית. דהיינו, גם משהו שלא סביר, לא יאמן או חסר שחר הוא מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להגיד על מישהו שהוא "מפגר" או "אידיוט" אנחנו אומרים שהוא "הזוי" או "פסיכופט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הנקודה היא שהביטוי "הזוי" אינו מעריך את המצב הנפשי של הזולת, אלא את המצב של הדובר. הזולת לא הוזה אלא הזוי. אנחנו אומרים משהו כמו "אם הייתי הוזה עכשיו, הזולת/הרעיון/המצב היה נראה לי סביר". במקום הערכה רציונאלית ("האיש הזה משונה!"), אנחנו מביעים חיווי נפשי או אסתטי שלנו ("האיש הזה מעורר בי תחושה של הזיה!"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ש9 אמר, ועוד, גם רציתי לאזכר את הפוסטמודרניזם מסיבה אחרת, כשהכל מתקבל חוץ משיפוט וביקורת, אין גבול ברור בין מציאות להזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה ניתקלתי בשילוב הפואטי: נעליים מופרכות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |