|
||||
|
||||
טיעון לא מקובל. גם לחיידקים המקוריים אין בית־ספר לפיתוח קודים. יש הרבה חיידקים בביצה עם הרבה צירופי גנים שונים. אחד מהם יכול, בטעות, לשלוח הוראת "עצור" למתחרים. |
|
||||
|
||||
פיתוח קוד היא משימה מאוד פשוטה. אם יש לך עשר מילים ועשר משמעויות אתה יכול לבחור רנדומלית לכל מילה משמעות וקיבלת קוד חזק. ולגבי כל החיידקים האחרים תחשוב שהם גם צריכים להרוויח משהו מפקודת ה''עצור'' וחוץ מזה תחשוב מה ההסתברות לשלוח ג'יבריש. |
|
||||
|
||||
יש (הרבה) יותר מ־10! תוקפים פוטנציאליים עם מערך גנים שונה. במהלך הדורות אחד מהם במקרה מתחיל לשלוח לסביבתו הקרובה מסר מסויים בכמויות מספיק גדולות. מסר זה משבש את פעולתו של החיידק המתקשר ולכן הוא בסופו של דבר עף מהסביבה. המשבש הרוויח סביבה נקיה יותר: יתרון אבולוציוני מספיק טוב. |
|
||||
|
||||
1) למה העובדה שיש עכשיו סוג אחד פחות של חיידקים כל כך מועילה לסוג האחר. 2) איך אתה יודע שזה לא קרה ופשוט הנתקף נעלם? |
|
||||
|
||||
1. לחיידקים תוקפים מזן "דני" יש יתרון על חיידקים תוקפים מזן "מילקי". 2. הנתקף הפוטנציאלי הזה לא נעלם. |
|
||||
|
||||
1. אז אתה גם צריך ששני סוגי החיידקים שלך יזונו מאותו מזון מה שמקטין את מספר התוקפים הפוטנציאלים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |