 |
לא שמעתי על עצה כזאת, אבל לעומת זה יש לי שתי דוגמאות שמראות שלפעמים דווקא את השקר זוכרים טוב ואת האמת לא.
הדוגמא הראשונה היא מהסרט הישן Z . מסופר שם על פרשיה של רצח פוליטיקאי ביון של טרם משטר הקולונלים. השופט החוקר (הישר) שחוקר את הפרשה נתקל בעדות שקרית שכל העדים שקשורים ברצח חוזרים עליה בדייקנות. במיוחד מובלטת שם אמירה תיאורית : "ואז הוא התנפל עליו כברדלס פראי . . ." (משהו כזה. ייתכן שהייתה זו חייה אחרת). כל העדים "זוכרים" את האירוע לפרטי פרטים ומשתמשים ממש באותן המלים כדי לתארו. והאירוע הזה, כפי שתואר, כמובן, לא היה ולא נברא . . .
הדוגמא השנייה קשורה אף היא בסרט ישן, ובזיכרון הפרטי שלי.
את הקומדיה "כותרת ראשית" עם הצמד וולתר מתאו וג'ק למון ראיתי מזמן, כשהוסרט לראשונה, והוא מאד מצא חן בעיני. במיוחד מצאה חן בעיני הסצנה הראשונה שמוקרנת על רקע כתובות הפתיחה, ובה תאור של בניית גרדום בחצר בית הכלא, וחילופי דברים קצרים ומשעשעים בין השוטר שאחראי על העבודה, ובין עיתונאי (ג'ק למון) מחלון חדר העיתונאים במבנה.
הסצנה הזאת כל כך שעשעה אותי שזכרתיה "היטב", ואף נהגתי לתאר אותה לפרטי פרטים באזני חבריי, לא פעם במשך שנים רבות.
והנה יצא לי לראות את אותו סרט שוב, הפעם בטלוויזיה שנים רבות אחר שראיתיו לראשונה. להפתעתי סצנת הפתיחה הייתה שונה בהרבה פרטים מזו שהייתה חקוקה בזיכרוני. (הסצנה כפי שאני זכרתיה הייתה הרבה יותר מוצלחת. ממש התאכזבתי. חבל שכותב התסריט לא כתב אותה כפי שאני זכרתי . . .)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש