בתשובה להמסביר לצרכן, 07/01/10 12:49
הויכוח בין גיל וכל היתר 533129
אני חושב שצריך לברר למה מתכוונים ב"מילולית".

למשל, חילופי הדברים הבאים:

דני: מה השעה?
רינה: אתה יכול לשתות עוד כוס קפה.

רינה הבינה שדני לא התכוון שהיא תדווח לו על השעה המדויקת, ורינה ידעה שדני לא רצה לדעת רק את השעה המדויקת אלא עוד כמה זמן (לא מדויק) נשאר לחכות. מר ספוק כנראה לא היה מסתדר עם תשובה לא-לוגית והבנה לא מילולית שכזו.
הויכוח בין גיל וכל היתר 533144
בהחלט צריך. להבנתי...

כשאומרים "מילולי" אפשר להתכוון לאמירה-מילולית או הבנה- מילולית (אני, כאמור, חושב שאין הבנה אחרת). אם אני מצביע על פרק ידי השמאלי, רוב מכרי יבינו הבנה-מילולית "הוא שואל מה השעה" ויגידו לי את השעה, למרות שלא אמרתי אמירה-מילולית שזה מה שאני רוצה.

כל זה אפשרי בגלל ההקשר התרבותי המשותף. יכול להיות שבטימבוקטו, כשאצביע על פרק ידי השמאלית, יביאו לי קומפרס כי יבינו (בטעות!) "הוא אומר שכואבת לו היד".

הדיאלוג שהבאת בין דני לרינה גם הוא תלוי הקשר - אולי של תרבות הזוגיות שלהם. כל הדברים ש"רינה ידעה" - נגיד שהרופא אסר עליו יותר מקפה אחד בשעה - הם הבנה-מילולית שאין צורך להביע באמירה-מילולית, בהקשר התרבות הארגונית של הזוג הזה. אבל אם רינה תענה *לי* באותו אופן על אותה שאלה, אני אחשוב שהיא מטומטמת.

---
באייל נתקלנו כבר בשתי תופעות הפוכות בהקשר הזה.

האחת, שפתחה את הפתיל הזה, בתגובתך לטווידלדי, היא ציפיה שאחרים יבינו אותך (הבנה-מילולית) בלי שתבטא אמירה-מילולית. כבר אמרתי לך בעבר שלפעמים, כשאני קורא תגובות שלך אני מרגיש טמבל, כי אני לא מזהה את ההקשר שמתוכו אתה כותב ולכן צריך שתתבטא יותר באמירות-מילוליות מפורשות. לפעמים יש בציפיה כזו סוג של שובניזם - מהסוג שיש למקומיים כלפי מהגרים שלא מבינים את "המובן מאליו" כאן.

השניה, מהסוג שהיה לנו לגבי "מגרש המשחקים", שבו אני חשתי שאתה (בתור דובר עברית מהישוב) צריך להבין מההקשר התרבותי המשותף למה אני מתכוון ושאין צורך לפרק את המושג לתת-רכיביו. במקרים כאלו נדמה לי שאנשים מתחפשים לבני תרבות אחרת כדי להסיט את הדיון ממסלול שמוביל למסקנה לא רצויה (להם).

אני מבין שאלו הם שני צדדים של אותה מטבע ושלא קל להבחין בין מי שלא מצליח להבין מההקשר לבין מי שמתאמץ לא להבין מההקשר. על זה אמר המ"כ שלי "לא יכול זה בן-דוד של לא רוצה". זה מה שמקשה על תקשורת בין אנשים ועושה אותה מעניינת ומעצבנת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים