בתשובה לOmer Moussaffi, 07/01/10 19:05
דוגמה מהירה 532985
אאל"ט, בעולם העתיק היו לא מעט בעיות דיפלציה וריבית שלילית (מכאן המנהג להטמין את האוצר במקום מחבוא). שינויים בערך הכסף היו תמיד, מן הסתם, אבל אינפלציה לראשונה זוהתה כבעיה כשכוח הקניה של הרנטיירס (Rentiers, אצילים צרפתים שמכרו את אדמותיהם לאיכרים תמורת רנטה חודשית ועברו לגור בפאריס) הלך וירד. אבל זה קרה בגל האינפלציה של 1717, אחרי (וכנראה בגלל) שצרפת עברה לכסף נייר.
גורעי המטבעות שאתה מתאר היו ידועים לשימצה ונחשבו בלתי מוסריים בתקופה ש"בלתי מוסרי" היה עילה לכליאה. מדי פעם היו הרשויות מחרימות מטבעות גרועות ומתיכות אותן מחדש (מעין מס על פרייאריות). ככל שהמטבע היתה גרועה יותר, ירדה ההסתברות שתתקבל כהליך חוקי (פאן נוסף של פרדוקס הערימה).

----
כבר מזמן רציתי לנסות לכתוב מאמר לאייל על "קיצור תולדות הכסף", חבל שאני כזה עצלן ודחיין.
דוגמה מהירה 532993
----
ראה ניל פרגוסון
דוגמה מהירה 533006
כליאה? דומני שאייזק ניוטון התפרנס באחרית ימיו מהוצאה להורג של זייפנים וגורענים.
דוגמה מהירה 533008
נדמה לי שהוא אפילו המציא את חריצת שולי המטבע כדי להקשות על הזייפן (גם לשחוק וגם לטבוע).
דוגמה מהירה 533009
איש אשכולות :-)
דוגמה מהירה 533016
הוא לא בדיוק המציא - נפל לו גלגל שיניים על רבע פרנק.
דוגמה מהירה 533087
פרנק? באנגליה?
דוגמה מהירה 533094
אה... זה היה בעצם פרענק (מתוארך אחרי גירוש ספרד).
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533018
אדם שהופלל באשמת הרעלה מתחנן ל"מלך" (העני) שיחוס עליו ויצווה לתלותו, שכן הוא נידון לבישול במים רותחים. המלך מזדעזע, ויועציו מרגיעים אותו: אנחנו הומנים יחסית לגרמנים, שמטגנים זייפני מטבעות בשמן רותח - אבל לא בבת אחת, אלא לאט לאט (קודם האצבעות, אחר כך השוקיים).
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533019
מדהים. גם בעבירות אחרות לא היתה פרופורציה בין העבירה לחומרת העונש? או שזה שמור לדיני קניין?
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533088
פרופורציה היתה תמיד, רק המקדם היה שונה.
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533091
אז מרק טווין עכשיו הוא בר סמכא בדיני עונשין באנגליה במאה ה16?
''בן המלך והעני'' למיטב זכרוני 533113
להגנתי, כבוד השופט, אציין שמלבד טווין המזון הרוחני שלי הורכב רק מאנציקלופדיה ''מעין'' ומערכים מובחרים ב''מכלל''.
על בגידה חמורה העונש הוא תליה, הטבעה, ואז ביתור לרבעים.
העונש על גניבה מעל סכום די פעוט (שלושה עשר שילינג, למיטב זכרוני), היה תליה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים