 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאחרונה נתקלתי ברב השיח הותיק שלכם על ארון הברית שפורסם להבנתי בעיתונכם אייל, שגם עליו לא היה לי מושג עד עתה. החומר הרב עם התגובות, ממלא כבר יותר מ-70 עמודים. יש בו מה שחשבו וחושבים מלומדים ועמכא על הנושא המרגש, הסובל כקודמיו ממחסור כרוני במידע לעומת שפע דעות, טענות ובעיקר ספקולציות. דוגמא לכך הוא הדיון המעניין על נושא צדדי לכאורה של מגילת הנחושת. החפץ הקונקרטי שנטמן תחת סף הכניסה למערה מס.3 הצופה אל חורבות קומראן,הוא חריג מול מגילות ים המלח בכל הפרמטרים: החומר (נחושת), הטמנתו הסודית (תחת סף הכניסה שלא כשאר המגילות והמסמכים שהושארו גלויות בכדי חרס או באוירן החופשי של המערות) אבל בעיקר בתוכנו הזר לכל הכתבים ומסמכי ארכיונים עשירים שניטשו בבמכוון במערות הסתר שליד ים המלח (ציבוריים ופרטיים). כעת הולך ונחשף לראשונה, משהו קצת יותר קונקרטי, גם על מקורה של המגילה וגם לגבי הפריטים שתוארו בה, אותם הטמינו מן הסתם כוהני המקדש בשנותיו הראשונות של המרד הגדול בטרם באה ירושלים במצור בשנת 69 ונפלה שדודה מידי ליגיונותיו הרצחניים של טיטוס בן הקיסר וספסיאנוס בשנת 70 למנינם. כוונתי לתיעוד, לרישום ולפיענוח של אוסף התעודות ששרד ממלחמת בר כוכבא, בו אני עוסק בשנתיים האחרונות ושלא פורסם עד עתה בפורמט מדעי מאחר והעבודה עליו היא בעיצומה.עם זאת מזה שנתים מוצגים נתונים נבחרים מהתעודות וכמה מסקנות עבודה ראשוניות לגולשי הפורומים הפומביים "עתיקות ומטבעות עתיקים" באתר collect.co.il ובפורום "אוספים ואספנים" באתר תפוז. מדי הנהגתי שם את "הנושא לשבת" הקשור בד"כ לנושאים הנובעים ממסמכי הארכיון ההולכים ונקראים וגם לארכיון אחת ממיטבעות המלחמה של בר כוכבא אותה ניהלה משפחתו של הליל בן גריס, יד ימינו וידידו של שמעון מעיר נחושת (אותו הכרנו עד עתה מכמה תעודות משפטיות מואדי מורבעת, שם הפיע בשמו ובשם עירו בגרסתם הארמית: הלל בן גריס מעיר נחס = הוא הליל בן גריס מעיר נחושת שבדרום מערב יהודה). המתענין במעט מהחומר על מקורה האפשרי של מגילת הנחושת, יתכבד ויכנס שם אל הנושא הקודם לשבת ("קומראן בתעודות הארכיון"). בארכיון חומר שילמד אותנו הרבה יותר ממה שחשבנו כי כבר ידענו על אותה מלחמת גבורה שמוקדה היה שחרור הר הבית והקמתו של בית המקדש החרב, ובה ניספו קרוב למליון מבני עמנו מידי הבוזזים והרוצחים הרומאים ושכיריהם צמאי הדם. הוא כולל מידע ראשוני על נושאים רבים, בהם גם על הרגישים ביותר כאוצרות וכלי הקודש שהצליחו כוהני המקדש קודם לחורבנו. כל הנושאים הללו יוצגו במלואם בפרסום עליו אני שוקד ולכן לא אוסיף עליהם בשלב זה דבר מעבר למה שנאמר ויאמר באותם שני הפורומים בקולקט ותפוז. זה מחזיר אותי לכותרת על ארון הברית - מי שרצוה להבין את הרציונאל ינסה לחזור למהות ולעיקר שעמדו מאחורי הקשר הגנטי שבין ארון הברית לבית המקדש, הנראים כאחוזים זה בזה כתאומים סיאמים שלא ניתן להפרידם. רוצה לומר - הארון בדביר הוא נקודת ההציר של ההקהה וההפעלה של בית המקדש וכל היתר התנהל מסביבם. לכן יש ספק אם הפעילות השגרתית בבית המקדש היתה אפשרית בלי השתתפותו, ולו המינימאלית ביותר, של הארון עצמו. לפי כך היא היה חייב להיות בהישג יד לפחות פעם בשנה ביום כיפור, בו נכנס הכוהן הגדול לדביר ובו הארון). המסקנה שכל עוד פעל בית המקדש (כאמור עד לשנת 70), ארון הברית היה בירושלים או לידה ובטווח השגה. עם זאת ברור שמאז המלך יאשיהו הצדיק הוא לא היה שם בשאר השנה ונראה שמדובר במהלכי הסתרה מכוונת כדי להמנע מסכנת שדידתו במשך מאות שנים. כוהני בית צדוק פעלו כך כנראה מאז מסע השוד של שישק הצרי בימי רחבעם בן שלמה בשנת 918 לפני ספירתם (או משהו כזה, תלוי בעידכון הכרונולוגי האחרון). מאז ועוד יותר בימי מנשה בן חזקיהו שעשה הרע בעיני השם ויאשיהו בנו הצדיק, הסתירו הכוהנים את הארון מעשה שגרה והצילו אותו מהפורענויות והשדידות שעברו על ירושלים והמקדש עד חורבנו של הבית השני בשנת 70 למנינם (מבלי שהארון היה אז בתוכו !). תקותי שבמהרה בימינו ובעזרת השם יתברך, אוכל להציג את החומר המתועד והמרגש גם על הנושא החשוב הזה ועד אז להתראות בקולקט. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |