 |
כללי שפה שונים מהכללים של משחק המנופול או תקנות התעבורה בכך שהם לא הומצאו, אלא גולו. חוקרי-השפה עוקבים אחר דובריה, ומנסים לזהות בה חוקיות ותבניות. מסקנותיהם הם "חוקי הלשון", והם דומים יותר לחוקי טבע מאשר לחוקי הכנסת בכך שהם אינם ציווים, אלא תיאורים תמציתיים ומופשטים של תופעות נצפות.
התוצאות אמנם מעניינות, אבל אני לא רואה רציונל חזק מאחורי הטענה שחשוב להבין את כללי השפה. הם לא חשובים. אם כבר, חשוב "לדבר נכון" - כאשר את צירוף המילים "לדבר נכון" מבינים בקונטקסט תרבותי\מעמדי\אסתטי, ולא כאמידה בסטנדרטים שמציב איזשהו קודקס מקודש.
בכל חברה "בני תרבות" מדברים באופן מסויים, ואני רואה את המשימה של הפיכת ילדים לבני-תרבות כאחד מתפקידיה של מערכת החינוך (באמצעות חיברות מתאים והקניית ידע והשכלה). כך שלימודי לשון דומים יותר ללימודי נימוסים והליכות מאשר ללימודי מתמטיקה, ועל פניו, נראה שהתוכנית הזו חותרת בדיוק לשם. אני בעד.
|
 |