|
||||
|
||||
מה? ואם היו מסבסדים את משכורות העובדים היה כדאי לו לפטר את כולם? |
|
||||
|
||||
הכוונה למיסים על הרווחים ולכן ההמשך האנלוגי הוא: " אם היו מכפילים את רווחיו האם היה לו כדאי לפטר את כל העובדים?" |
|
||||
|
||||
ואטאבר. בכל מקרה- מה? |
|
||||
|
||||
נראה מוזר, נכון? אני מציע להתחיל בשאלה הבאה: עבור איזה סכום כסף שווה למנהל חברה להתאמץ (ולבזבז זמן) - עבור שקל אחד? מאה? מיליון? האמת נמצאת היכנשהו באמצע, כלומר כסף כשלעצמו לא תמיד מהווה תמריץ, אלא המוטיבציה להשיג אותו תלויה בגודל הרווח הצפוי. יותר מזה, אני מניח שהתגמול הכספי שייצור מוטיבציה יעילה לנקוט פעולה (למשל, לייעל את תהליכי העבודה) נגזר מכמות הנכסים שכבר יש בידי אותו מנהל (מסיבות פסיכולוגיות של התרגלות, וכו'). בקיצור, לא נכון לומר שמנהל חברה מבצע מיקסום של הרווח בכל תנאי - הרבה תלוי בשיווי המשקל בין רצונו בכסף הנוסף שירוויח לבין הזמן והאנרגיה שיאבד ברדיפה אחריו. במערכת של 90% מס (לחברות וליחידים) מנהל צריך לעבוד פי 10 קשה יותר כדי להרוויח אותו סכום, לעומת מצב של 0% מס. לכן מתאמצים פחות לקצץ בעלויות, ומשלמים לעובדים יותר כדי שיהיו מרוצים ויעבדו היטב (הרי גם החלפת עובד מצריכה השקעת משאבים במיון ובהכשרה). עובדים שמרוויחים היטב יכולים גם לצרוך יותר, ולכן השוק המקומי גדול יותר מאשר בכלכלה מקוטבת, שבה מרבית האנשים משתייכים למעמד הביניים הנמוך ומוגבלים לצריכה בסיסית (למעט כאשר דוחפים להם אשראי ומעודדים אותם לצרוך מעבר ליכולתם, מה שניתן לעשות רק לתקופה מוגבלת). בסך הכל, אוכלוסיה של עובדים משכילים שמתוגמלים היטב ועובדים במשרה מלאה וקבועה, עשויה להצליח בתחרות מול אוכלוסיה אחרת, שבה העובד הממוצע פחות משכיל, פחות אמיד, עובד שעות רבות יותר ונוטה להחליף עבודות בקצב מהיר. מישהו אמר דנמרק? |
|
||||
|
||||
עובד רווחי לחברה - משמעותו עובד שתפוקתו השולית גבוהה מעלות משכורתו. אם העובד משלם תוספת מס, חלק מעלות המס ישולם על ידי המעסיק1 ויוריד את כדאיות העסקתו. אתה בטוח שבמערכת של 90% מס יקצצו *פחות* בעלויות וישלמו לעובדים *יותר*? אם כן, איך בדיוק הגעת למסקנה הזאת? --- 1. בהתאם לגמישויות ההיצע (של העובד) והביקוש (של המעסיק). סביר מאוד ששניהם שונים מאפס. |
|
||||
|
||||
מתוך נייר עבודה של המשרד הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב: http://www.nber.org/papers/w15526 המחקר מצביע כמובן על קורלציה, לא על קשר של סיבה ותוצאה." countries with more progressive labor income tax schedules have significantly lower before-tax wage inequality at different points in time." בכל מקרה, המשמעות של פחות אי-שוויון במשכורות (למשל במערב אירופה, לעומת ארה"ב), יחד עם תמ"ג דומה לנפש, היא מעמד ביניים אמיד יותר. במחקר נוסף מועלה ההשערה שבמערכת עם שיעור מס גבוה כדאי להמנע מלפטר עובד שהפך לא יעיל (למשל, בגלל התפתחות טכנולוגית חדשה), ובמקום זאת להשקיע בהכשרתו לשימוש בטכנולוגיה החדשה. באופן כזה נמנעת יצירתה של "קליקה" מוגבלת של עובדים שרק הם למדו להשתמש בחידוש הטכנולוגי ואשר גובים שכר אסטרונומי בעבור שירותיהם, ולכן מבנה השכר נותר שוויוני יותר. |
|
||||
|
||||
על פניו, המחקרים הנ"ל נראים לי קצת מפוקפקים. אבל אני לא מוכן לקנות אותם רק כדי לחפש את הטעות. אם קראת את המחקר השני, אתה יכול להסביר למה תוספת מס תמנע פיטורי עובד לא יעיל, ומה בדיוק טוב במנגנון שכזה? |
|
||||
|
||||
מפוקפקים? מדובר במכון הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב, שהוא לא בדיוק מוסד "מפוקפק". בכל מקרה, קראתי את המחקרים בחינם (אולי כי ניגשתי דרך מוסד אקדמי?) ונראה לי שגם אתה תוכל, אם תרצה. המחקר הראשון חוזר על עובדה ידועה: שיעור המס במערב אירופה גבוה יותר מאשר בארה"ב, ואי השוויון בהכנסות קטן יותר. זה ממצא שאינו שנוי במחלוקת. גם התמ"ג לנפש בשני האזורים דומה (עד כדי תנודות בשער החליפין של הדולר). המחקר השני הוא מודל מתמטי שלא מתבסס על נתונים, ולכן לא ברור עד כמה הוא קשור למציאות. אולי עדיף להשאיר אותו בצד כרגע. בכל אופן, הרעיון במאמר הוא שלפעמים עובד לא יעיל יכול להפוך ליעיל, אם משקיעים בהכשרתו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהרעיון במודל (גילוי נאות: גם אני לא קראתי אותו) הוא עקומת לאפר במהופך. רק שעדיין לא הבנתי את נקודה הקצה. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שמערב אירופה זהה לחלוטין לארה"ב, פרט לשיעור המס? (הידעת שגובה משפיע על אינטיליגציה? כל רגרסיה על גובה, הבנת הנקרא, ויכולת מתימטית בבתי הספר תוכיח את זה. שנחלק לילדים הורמון גדילה?). כשאמרתי "נראה לי מפוקפק" התכוונתי שאני מפקפק (מטיל ספק) בנכונות המחקר. תמיד קיימת האפשרות שאני טועה, ואפילו יש לזה כמה תקדימים (למה אחד לא נופל מהכיסא?). מודל מתימטי הטוען שהעלאת מס תמנע פיטורים נראה לי מאוד מוזר, אולי תסכים לתאר אותו בכמה מילים? |
|
||||
|
||||
אני לא כלכלן, אבל נסיון ראשוני לתאר מכניזם יכול להראות בערך כך: שיעור מס גבוה גורם לעובדים להשקיע פחות אנרגיה בדיוני שכר, מפני שהתוספות שיוכלו להשיג (אחרי מס) הן לא מאד משמעותיות. האמירה הזו מתייחסת בעיקר למנהלים, שלהם יש כוח מיקוח כלשהו, ופחות לעובדים מן השורה, שממילא אין להם כוח מיקוח גדול כפרטים. העדר האינטרס להשקיע הרבה בהתמקחות אישית על השכר מתרגם בד"כ לדיוני שכר קולקטיביים, מה שמחליש את התחרות הפנימית בין עובדים בחברה (למשל, דרישה להעלאת משכורת לאחד על חשבון הורדה לאחר) ויוצר ביניהם יותר זהות אינטרסים. לכן, תמונת המצב הטיפוסית כשיש מס הכנסה פרוגרסיבי וגבוה כוללת יותר עובדים מאוגדים, מצד אחד, אבל שיעור אבטלה "מבני" גבוה יותר, מצד שני. בעתות משבר יש יותר שיתוף פעולה בין ההנהלה לעובדים (דרך האיגוד), ולכן יהיו פחות פיטורים. לעומת זאת, בעתות צמיחה ייכנסו לחברה פחות עובדים חדשים מפני שהאיגוד ינסה להגדיל תחילה את הכנסות העובדים הקיימים. לפעמים (לא תמיד) נוצר בשוליים של שוק העבודה אוסף של חברות קטנות, יזמיות וגמישות שסופגות את הזעזועים הכלכליים ומאפשרות לחברות הגדולות להגיב במהירות על שינויים בשוק, באמצעות שיתופי פעולה לטווח קצר בין חברה גדולה וכבדה לחברות קטנות וזריזות. |
|
||||
|
||||
כמדומני שבמערכת כזו גם כדאי לא לשכור עובדים חדשים. ז.א., המערכת הדמיונית של מס 90% תוליך מן הסתם לאי-פיטורים, אבל גם לאי-העסקה: מי שנכנס לא ייצא, אבל מי שלא נכנס - יתקשה הרבה יותר להשתנות. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על האפשרות שהיזם ינטוש את המפעל, ויקים משרד מצליח לתכנון מס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |