בתשובה לרועי, 29/05/00 20:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו יודעים איך הגנים שלנו *לא* צוברים מידע - הם לא צוברים אותו מהסביבה. למעשה - הגנים שלך כאדם אינם צוברים כלום. הם די קבועים, למעשה. צבירת השינויים נעשית אך ורק במעבר מדור לדור - כלומר, אם יש בגופך מוטציה כלשהי שסייעה לך להתרבות - הרי לך צבירת "מידע". אבל המידע הזה אינו מידע על העולם סביב, אלא מידע על איך אתה צריך להיות בנוי. אם המידע הזה הכתיב, במקרה, רתיעה מנחשים (כפי שיתכן שאכן יש לנו באופן טבעי) אז אין זה אומר שה-דנ"א שלך מפחד מנחשים, אלא שהמוח שלך יבנה בצורה מסויימת כך שמלכתחילה תוטבע בו הרתיעה הזו. אני מקווה שכל זה ברור לך, ולכך התכוונתי כשאמרתי שה-דנ"א אינו יודע דבר. ל-דנ"א אין רצון ואין מטרה - הוא שם, וזהו. הרתיעה שלי מלנסות ולרצוח אנשים נובעת מחינוך - דבר חיצוני לחלוטין לביולוגיה. או יותר נכון - ה-דנ"א נתן לי את הכלים כדי שאוכל ללמוד ובכך להסתגל למצבים חדשים הרבה יותר מהר מאשר ה-דנ"א עצמו מסוגל. אני מתומכי הסוציוביולוגיה, ואני מאמין ומסכים כי התנהגויות אנושיות רבות נובעות מגנטיקה - אבל הגנטיקה אינה קובעת התנהגות - היא יוצרת טווח התנהגות, שניתן להשפיע עליו בעזרת חינוך ובאמצעים סביבתיים אחרים. נניח, לשם הדיון, שהעם הליזבקי הוא בעל גנים המקודדים בממוצע למנת משכל נמוכה מהממוצע העולמי. האם זה אומר כי בגלל הגנים שלהם, כל הליזבקים הינם טפשים? לא. יש להם יותר סיכוי להיות טפשים יותר מהשאר, אך אין מניעה שגם אדם בעל גנים ליזבקים, שיזכה לתנאים מספיק טובים בילדותו, יתפתח להיות גאון שיגלה את התאוריה המאוחדת הגדולה. יתר על כן - הגנים לא עובדים על קביעות מוסריות כמו "רע" ו"טוב" כלליים. הגנים עובדים על "מרגיש טוב" או "מרגיש רע". מרבית הרעלים, למשל, יהיו מרים. אנשים בדרך-כלל לא אוהבים טעם מר, לא בלי להתאמן בכך, לפחות, ולכן ירתעו מדברים עם טעם מר או ריח רע. סקס, לעומת זאת, כך מספרים לי, מרגיש טוב למדי למרבית האנשים. תחושות של פחד, גועל וכיו"ב נועדו לשכנע אותנו שאנחנו לא רוצים לעשות את מה שגורם לנו לתחושות הללו. לא מדובר פה על קביעה קטגורית של "להרביץ לאדם חסר ישע זה רע" - כי, למען האמת, אם תרביץ לו או לא, לא ממש ישפיע על מצבך באבולוציה. אולי אפילו ישפר אותו - אם תוכל לגנוב ממנו משהו כך. המוסר האלטרואיסטי, לא הפונקציונאליסטי, חייב להיות חיצוני לביולוגיה, ותוצר של סביבה. מה זה מוסר פונקציונאליסטי? אני נותן לך לאכול מהאוכל שלי, כדי שאחר כך תוכל להחזיר לי טובה. זה מוסר פונקציונאליסטי - הוא נועד למטרה ברורה. הסתייגות: בספרו של דה-וואל, שכבר הזכרתי כאן ("טובים מטבעם"), מספר הכותב על קופה קטועת כפות ידיים וכפות רגליים, שזכתה, בד"כ, ליחס סובלני מצד שאר חברי הלהקה שלה - כלומר, למרות שהיא לא יכלה לסייע להם בכלום, הם לא מנעו ממנה לאכול, ואף עזרו לה לעיתים. ברור מראש שהם עשו זאת רק משום שהיה להם מספיק אוכל כדי לתמוך בכולם. אבל למה הם עשו זאת בכל מקרה? דה-וואל מפרש זאת כסימנים ראשונים של התנהגות מוסרית בקרב פרימאטים. אני נוטה להסכים. השאלה היא - האם המוסר הזה מוכתב ע"י הביולוגיה? שאלה פתוחה. רצח בתוך תרבויות היה מקובל גם כן - למעשה, הייתה זו הדרך היחידה להשיג שלטון, במקרים רבים, או סתם שררה וכבוד במקרים אחרים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |