|
||||
|
||||
גורם יותר משמעותי הוא ענף המדרוג של חברות ותאגידים שמשמש, למשל, משקיעים באג"ח קונצרנים ומונע משברים כלכליים מהסוג שהיה עלול לפקוד אותנו לפני שנה וקצת. תאר לך שאף אחד לא היה מצביע על הסיכונים בחברות כמו פרדי-מק, ר"ל. בטח יגידו שאני סתם מגזים, אבל במקרה כזה לדעתי אפילו חברות כמו ליהמן בראדרס היו עלולות לקרוס, ואיתן שוק ההון כולו (על המשמעות לחברות ביטוח כמו AIG אני פוחד אפילו לחשוב). עכשיו תן לי סיבה אחת טובה למה מנגנון שעובד כל כך טוב בשוק ההון לא יעבוד בשוק התרופות, ואל תשכח: בשוק ההון אפשר להפסיד המון כסף, בשוק התרופות לכל היותר ימותו כמה אלפי אנשים. |
|
||||
|
||||
מעניין שבחרת להביא את הדוגמה הזאת. היא באמת מאלפת. פרדי מק, כמו תאומו פאני מיי, היה גוף ממשלתי דה פקטו ששימש את הממשל האמריקאי להזרמת כסף לציבור לצורך רכישת בתים. שניהם היו מרוגלצים ומפוקחים עד כדי כך שהוקם גוף ממשלתי מיוחד שתפקידו היחיד היה לפקח עליהם! 1 אין הרבה דוגמאות מוצלחות מזו לסכנה שבהתערבות המדינה במשק ולחוסר התוחלת שבפיקוח ממשלתי. |
|
||||
|
||||
זה נוגע לסרקזם שבדברים "תאר לך שאף אחד לא היה מצביע על הסיכונים בחברות כמו פרדי-מק, ר"ל" וגו', שנועדו להגחיך את הטענה שהשוק הפרטי מסוגל לפקח על עצמו טוב לפחות כמו הממשלה. באשר לדירוג אשראי, אני לא חושב שהביצועים של החברות העוסקות בתחום בהקשר של המשבר הנוכחי היו גרועים יחסית, משתי סיבות עיקריות: א. חברות דירוג האשראי כוללות בתוך החישוב את הערכותיהן לגבי מידת הערבות דה פקטו שהמדינה מספקת לגופים המדורגים. במקרה של פאני מיי ופרדי מק - וכן של בנקי ההשקעות הגדולים ליהמן ברדרס, מריל לינץ' מורגן סטנלי וכו' - ההערכות היו שהמדינה ערבה דה פקטו לאג"חים ("too big to fail"), מה שהתברר כנכון בדיעבד, כך שלמעשה הדירוגים שקיבלו אותם גופים היו מוצדקים. ב. השוק הפרטי מסוגל לספק רק מוצרים שאפשר לייצרם מבחינה מטפיזית וכלכלית כאחד. מה שאי אפשר לייצר מבחינה מטפיזית פשוט אי אפשר, ומוצר לא משתלם כלכלית מוביל לפשיטת רגל. לא בטוח שדירוג אשראי איכותי יותר (אם יש בכלל דבר כזה, לאור הסעיף הקודם) הוא מוצר שהשוק הפרטי מסוגל לספק, לפחות לא יותר משהממשלה מסוגלת לספק אותו, וראינו עד כמה כשלה בזיהוי הבועה לפני שהתפוצצה. |
|
||||
|
||||
א. נסתכל על ההערכות שניתנו: מתוך http://en.wikipedia.org/wiki/Freddie_Mac http://en.wikipedia.org/wiki/Moody's האם הם מראש לא ידעו שהמצב של המערכת כ"כ גרוע? אם כן: הם לא ממש מוצלחים. הנתונים הכלכליים היו הרי זמינים לכולם. אולי זה בגלל שהם חלק מהמערכת?gave Freddie Mac's preferred stock an investment grade rating of A1 until August 22, 2008 when Warren Buffett said publicly that both Freddie Mac and Fannie Mae had tried to attract him and others. Moody's changed the credit rating on that day to Baa3, the lowest investment grade credit rating. Freddie's senior debt credit rating remains Aaa/AAA from each of the major ratings agencies Moody's, S&P, and Fitch.6 ואם הם יודעים שהמדינה תיתן ערבות לאותם גופים, למה פפתאום ירד הדירוג? בהמשך הערך מסופר גם על נסיונות סחיטה של אותה חברה מחברת ביטוח מסויימת ע"י הורדת דרוגה: השוק החופשי העניש את החברה הזו על חוסר יכולתה לחזות את המשבר ועל התנהגותה הפלילית והיא פשטה את הרגל. או שלא. ב. אם דרוג אשראי זה לא מוצר שאפשר לספק, למה דרוג תרופות הוא מוצר שאפשר לספק? (המטפיזיקה שלך לא ברורה לי. אני מכיר כמה אנשים שמתפרנסים סתם מזה שהם מקשיבים ומדי פעם שואלים כמה שאלות. הם מוכרים מוצר מטאפיזי?) |
|
||||
|
||||
א. הם לא יודעים שהמדינה תציל את הגוף פושט הרגל, וזה לא בינארי. הם מעריכים את הסבירות שכך יקרה, וככל שהסבירות גדולה יותר בעיניהם, הדבר תורם לדירוג גבוה. אבל זה לא הקריטריון היחיד, וגם לא החשוב ביותר. קריטריון נוסף הוא החוסן הפיננסי העצמאי של הגוף. אחרי שהבועה התפוצצה התברר שלפאני מיי ופרדי מק אין שום חוסן פיננסי עצמאי, ולכן הורידו את הדירוג. ב. לא טענתי שדירוג אשראי הוא מוצר שאי אפשר לספק, ובכל מקרה צריכים לזכור שגם כאן זה לא בינארי. דירוג אשראי באיכות מסוימת אפשר לספק, ואילו באיכות אחרת אי אפשר. לגבי תרופות, גם כאן זה לא בינארי, כמובן. מה שכן, אם הממשלה מספקת פיקוח על תרופות באיכות מסוימת, זה מעיד שלפחות מבחינה מטפיזית, גם אם לא כלכלית, את האיכות הזאת לפחות אפשר לספק. |
|
||||
|
||||
ב. משהו שאתה כן טוען (לפחות ברמיזה) הוא שחברה פרטית שתנסה לספק שירות של דרוג אמין תצליח לספק שירות של דירוג אמין ולא תגרום לתקורה דומה (או אף גבוהה יותר) מזו של ה־FDA. אני לא רואה סיבה אינהרנטית להניח שחברה אחרת תוכל לספק שירות יותר יעיל. אנחנו הרי ראינו שחברות דרוג יכולות לטעות ולהטעות, והן בכל־זאת לא נענשות ע"י השוק החופשי. למה שדווקא חברת דירוג התרופות תענש? די ברור גם שטווח הזמן מהנקודה שבה מתרחשת הטעות עד שמבחינית בה יכול להיות בקלות עניין של כמה שנים טובות. כאן נכנס לפעולה התירוץ הידוע של "היתה שגיאה אך שינינו נהלים וזה לא יישנה". כמוכן אתה מניח שיש תחרות בין מספר גדול מספיק של גופי פיקוח. מכאן שחברת התרופות המסכנה תהיה חייבת לספק נתונים לכל אותם מדרגים. להבדיל מנתונים כלכליים, כאן יש במקרים רבים נתונים שצריכים להשמר כסודיים. אתה מניח שמפתחי התרופות ישתפו פעולה עם כל זב־חוטם שרוצה לספק שרותי דרוג (ועלול להדליף את סודותיהם למתחרים). יש כאן יותר מדי ניגודי אינטרסים מובנים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוא תוקע גול עצמי, ואתה מריע לו. חביבי, אתם בדרך הבטוחה לרדת ליגה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |