הספרים הטובים של העשור החולף. 532083
ארז לנדוור שבת, 26/12/2009, 16:43
העשור הנוכחי הולך ומתקרב לסיומו ויש צורך במיפוי הספרים הטובים ביותר שיצאו בו - פרוזה ועיון, מקור ותרגום. חלק מהספרים הם הדפסות או מהדורות חדשות. אז בואו נתחיל.

מכיוון שרוב הסקירה היא על ספרי פרוזה ועיון, נפתח בבכירי המשוררים בעברית ובאנגלית.
אבנר הולצמן ערך והוסיף ניתוחים והערות לשיריו וסיפוריו של חיים נחמן ביאליק בשני כרכים.
ספרי שיריו הטובים ביותר של נתן אלתרמן יצאו במהדורות חדשות - שירים שמכבר הכולל את כוכבים בחוץ, שמחת עניים ושירי מכות מצריים והכרך הראשון של הטור השביעי. כמו כן יצא ספר הכולל את רוב שיריו המולחנים - צריך לצלצל פעמיים. בשנה הבאה תצויין שנת המאה להולדתו של משוררנו הגדול ביותר.
בסדרת עם הספר (חסרת הערך בדרך כלל) יצא כרך מבחר שיריה של לאה גולדברג הכולל את האוסף הישן מוקדם ומאוחר ושירים נוספים.
כרך של 100 שירים של ויליאם בטלר ייטס בתרגומו של אפריים ברוידא יצא לאור ולצד השירים המתורגמים מופיעים השירים במקורם האנגלי.
ספרו של וולט ויטמן בתרגומו של שמעון הלקין, עלי עשב, יצא בהדפסה מחודשת ועם שירים נוספים.

ומבכירי המשוררים נעבור אל בחירי הסופרים.
ספריו הישנים של עמוס עוז יצאו במהדורה חדשה. זוהי הזדמנות טובה להתוודע לקובץ סיפוריו הקצרים ארצות התן ולנובלה המצוינת עד מוות.
ארבעה סיפורים הותיק של ס. יזהר יצא גם הוא במהדורה מחודשת בשם סיפור חירבת חיזעה. נדמה שהשבוי וחירבת חיזעה נותרו אקטואלים גם בימינו.
כמה מהרומנים המוקדמים של אהרון מגד - החי על המת, על עצים ואבנים ומחברות אביתר יצאו בכרך אחד הנקרא שלושה מהם. ישנם עוד כמה ספרים משלו הראויים להוצאה מחדש. ספרו האחרון, זבובים, לא זכה לתשומת לב ראויה ולא בצדק. זהו רומן מהנה ומשעשע כפי שלא כתב כבר שנים רבות.
שני תרגומים חדשים לשלום עליכם ראויים לאיזכור: עירם של האנשים הקטנים - קובץ סיפורים משעשעים על כתריאליבקה וטביה החולב - אולי הרומן היהודי המובהק ביותר.
ספריו הישנים של ראובן קריץ, שאותם כתב בשם העט ריקי קלר, יצאו לאור מחדש עם שמו האמיתי וניתוחי היצירות. מתוכם ראוי לציון במיוחד הרומן התנ"כי עוזאי.
המשורר אברהם הוס פנה לפרוזה וסיפרו אמיתות לכאורה הוא חגיגה של הסיפור הקצר - הסיפורים המתרחשים בתקופות היסטוריות שונות מימי בראשית ועד ימינו מצטינים בהבנת אופי האדם והרבה מהם עוסקים במפגש בין יהודים לנוצרים. ספר לא ידוע אבל מרתק.

סופר מתחיל בשם יוסי שריד הוציא העשור ספר הסוקר את שנותיה הראשונות של המדינה בצורה של מונולוגים מפי מספרים שונים, דמויות אמיתיות ובדויות - לפיכך נתכנסנו. אני אהבתי במיוחד את המונולוג שהוא שם בפיו של משה שרת.
חיים ברעם, האח של, חוזר לימי ילדותו בירושלים ומספר על הווי אוהדי הפועל ירושלים. הספר נשכח מאז שיצא לאור וראוי לאיזכור מחודש.

וכמה סופרים צעירים:
לחפש את אנה מאת דורון ברוש לא זכה להכרה וחבל שכך. הספר הוא על אדם שנקרא למצוא את עקבותיה של אישה שעלתה לארץ בימי המנדט. ספר נפלא.
כשעמיחי שלו הוציא את ספרו ימי הפופ ב2004 הוא לא זכה לתהודה גדולה. הספר יצא שוב לאחר כמה שנים והצליח קצת יותר כראוי לו. הספר מספר על ילדותו של ילד בשנות ה80 על רקע מות אימו.
אסף ציפור, מתסריטאי החמישיה הקאמרית והבורגנים, הוציא את קובץ סיפוריו, המחוננים. הסיפורים מצטיינים ברגישות ובמקוריות והספר הוא ממיטב הפרוזה הישראלית.
ירמי פינקוס חוזר למזרח אירופה של ערב מלחמת העולם השניה בסיפרו המשעשע הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט.
מאיה ערד הוציאה העשור כמה ספרים שכל אחד מהם מעיד על מקוריות, כישרון וידע ספרותי נרחב. סיפרה האחרון, אמן הסיפור הקצר, הוא הטוב ביותר ולצד סיפור טוב וכמה סיפורים קצרים לדוגמא מקבל בו הקורא גם ניתוח סיפרותי מעניין. בראבו.

ועכשיו נעבור לפרוזה המתורגמת. את הסקירה נפתח עם יצירה סינית קלאסית. מחצלת הבשרים של לי יו' הוא רומן משעשע מהמאה ה17 המשרטט את פני החברה הסינית באותה תקופה.

סיפרו של גינטר גראס, המאה שלי, בנוי כמו סיפרו של יוסי שריד (שטען שלא הושפע מספר זה) ממונולוגים כרונולוגים מפי דמויות שונות המתפרשים על פני כל המאה הקודמת. מעניין לראות את הדברים מנקודת מבט גרמנית.

הספרות הספרדית הצטיינה בעשור הזה. קרלוס רואיס סאפון כתב את הרומן הטוב ביותר של העשור - צילה של הרוח. הספר מצטיין בסיפור מותח והדוק, הומור, רגש, שירטוט מענין של התקופה הפרנקואיסטית בספרד, אווירה גותית ואהבה לספרים. סיפרו הבא של סאפון, משחק המלאכים, כבר ראה אור באנגלית ועתיד לצאת בשנה הבאה בעברית.
במלחמת האזרחים הספרדית עצמה עוסק ספרו המרגש של חווייר סרקס, חיילי סלאמיס. כמו ספרים רבים אחרים ברשימה זו הוא עוסק בזיכרון העבר ובהשפעת העבר על ההווה.
חוויאר מריאס מצטיין בכתיבה אפלה כמו של פילם נואר. סיפרו הנוגע ללב ביותר הוא כל הנשמות על זיכרונותיו של ספרדי באוקספורד.

סבסטיאן בארי עשה בספרו הכתובים הסודיים לאירלנד של מאה השנים האחרונות את מה שסאפון עשה לקטלוניה של פרנקו. סיפור בשני קולות שעוסק שוב בנפש האדם, תעתותי הזיכרון וההיסטוריה האלימה של המאה ה20.
המותחן של טאנה פרנץ', בלב היער, מתרחש בפאתי דאבלין ומצטיין בבניית סיפור מרתק להבדיל מרבי מכר זבליים בנוסח דן בראון. ראוי לתרגם לעברית גם את סיפרה הבא של פרנץ', The Likeness .
בנימה קלילה יותר ראוי לציין את סיפרה של מריאן קיז, סושי למתחילים, על עולם הפירסום והעיתונות המודרני ועל המעבר מלונדון לדאבלין.

מהספרות האנגלית קיבלנו העשור כמה יצירות קומיות. בן אלטון, מתסריטאי הפתן השחור, כתב את פופקורן ומתים להתפרסם - פארודיות על תרבות הרייטינג ותוכניות הריאליטי.
סטיבן פריי, משחקני הפתן השחור, כתב כמה רומנים שהטובים שבהם הם עושים היסטוריה וכדורי הטניס של הכוכבים. הראשון הוא על מסע בזמן כדי להרוג את היטלר והתוצאות מכך והשני הוא עיבוד מודרני לרוזן ממונטה קריסטו.
פריי שיחק גם בתור ג'יבס בסיטקום עפ"י ספריו של פ. ג'. וודהאוס ששניים מספריו תורגמו לעברית בפעם הראשונה בעשור האחרון - טוב ויפה ג'יבס ומשהו רענן.
שניים מספרי ההיסטוריה האלטרנטיבית של ג'ספר פורד תורגמו לעברית וראוי לציון במיוחד הראשון - פרשת ג'יין אייר. הסידרה מתרחשת בעולם שבו גיבורי הספרים ועלילותיהם קיימים באמת והספר הזה מתבסס בעיקר על היצירה הנפלאה של שרלוט ברונטה שעל שמה הוא קרוי. ראוי לציין שהרומן המקורי עצמו, המתחרה על התואר הרומן הטוב ביותר בכל הזמנים (לצד שר הטבעות ומאה שנים של בדידות) יצא העשור בתרגום חדש, טוב מקודמיו.
רוח הגותיקה היורקשירית של שרלוט ברונטה ושל אחותה אמילי שורה בסיפרה של דיאן סטרפילד, הסיפור השלושה עשר, שעוסק גם הוא בעולם הסיפרות.
הפרופסור והמשוגע מאת סימון וינצ'סטר מספר על כתיבת מילון אוקספורד ועל ידידות בין בלשן לאמריקאי משוגע ומשובץ לכל אורכו באנקדוטות שונות. ספר מיוחד במינו.
המותחן האינטיליגנטי של ג'ואן האריס, ג'נטלמים ושחקנים, בנוי כמשחק שחמט בין שתי דמויות, עוסק באובססית הנקמה ומתבסס על העמדת העבר מול ההווה.
את הסקירה האנגלית נסיים עם בלאק סוואן גרין, סיפרו של דיוויד מיטשל על ילדות בבבריטניה התאצ'ריסטית של שנות ה80. ספר מהנה ומרגש.

נעבור לארצות הברית. טוד חזק-לואי הוא סופר אמריקאי שמלמד ספרות עברית בארה"ב. ישראל והספרות העברית משולבים בכתיבתו בהתאם לכך. בקובץ סיפוריו הקצרים הראשון, משימתו של המתרגם הזה, ועוד יותר ברומן הראשון שלו, שבויים, הוא מתגלה כמחבר מקורי, שנון והומוריסטי.
שלושה תרגומים מחודשים לספרי פרוזה עיתונאית ראויים לציון. הירושימה של ג'ון הרסי מספר על הטלת הפצצה ובמהדורה החדשה חוזר לראות מה עליו בגורל האנשים הנזכרים בספר. בדם קר של טרומן קפוטה מגולל את מעשה הפשע של רצח משפחה שלמה והמצוד אחר הרוצחים. בית המשפט של קוונטין ריינולדס מספר על חייו ועל משפטי הסנגוריה של סמואל ליבוביץ' שהיה בין היתר פרקליטם של אל קאפונה ונערי סקוטסבורו.
הוויית המערב הפרוע, כפי שהיתה באמת, נחווית בספריו של לארי מקמרטרי, יונה בודדה והמשכו רחובות לארדו. סאגה היסטורית מופלאה.
היסטוריה אלטרנטיבית של ארה"ב נמצא בהקנוניה נגד אמריקה, סיפרו של פיליפ רות. מה היה קורה אילו פרנקלין רוזוולט היה מפסיד בבחירות לצ'ארלס לינדברג, הגיבור העממי שהעריץ את היטלר? נקודת המבט היא כמובן יהודית וליברלית.
סיפרו של ריצ'רד ייטס, חלון פנורמי, תורגם לראשונה לעברית בעקבות הסרט שנעשה על פיו. הספר פותח צוהר לעולמם של אמריקאים משכילים אך משועממים ומתוסכלים בשנות ה50.
סיפרה של דונה טארט, ההיסטוריה הסודית, שתורגם עוד בעשור הקודם יצא מחדש שוב בעשור הזה. בשני המקרים הוא לא זכה להצלחה ולא בצדק. זהו רומן על חבורת סטודנטים בקולג' המנסה לכסות על פשע שעשתה. give it a try.
סיפרו טוביאס וולף, אסכולה ישנה, עוסק גם הוא בקולג' אמריקאי ובזיכרונותיו של גיבורו. כדמויות אורח מופיעים גם רוברט פרוסט, איין ראנד וארנסט המינגווי.
הרומן האמריקאי הטוב ביותר של העשור האחרון הוא מן הסתם אמפייר פולס של ריצ'ארד רוסו על חיי עיירה בצפון-מזרח ארצות הברית וגיבור העלילה המתוסכל. טוב בהרבה מהמיני-סידרה הלא מוצלחת שנעשתה על פיו.
נסיים עם הספרים האמריקאים בספר שיצא עוד בסוף העשור הקודם אבל שווה איזכור. רשת המים של א. ל. דוקטורוב (המחבר של רגטיים) הוא עלילה בלשית מרתקת המתרחשת בניו-יורק של פוסט מלחמת האזרחים. ראוי ורצוי להוציא לאור את הספר מחדש.

ועכשיו מד"ב. גם כאן המיטב הוא בתרגום חדש של יצירות שכבר יצאו לאור בעברית או כאלה שלא אבל הן משתייכות לקלאסיקה.
נתחיל בשתי אנתולוגיות. מבחר הסיפורת הבדיונית בעריכת רוברט סילברברג יצא לאור מחדש. לא כל הסיפורים שם הם אכן מהמיטב של המד"ב (מה עושה שם סיפור פשיסטי של היינלין?) אבל לא מעט מהם כן - שקיעה של אסימוב, חנות הנשק של ון-ווגט, תשעת מיליאדי השמות של אלוהים של קלארק, מפגש ראשון של מוריי לינסטר, פרנהייט פרוע של בסטר, ורד לקוהלת של זילאזני, פרחים לאלג'רנון של דניאל קיס ועוד. גם אנתולגית הסיפורים המקוריים בעריכת הארלן אליסון, חזיונות מסוכנים, היא אנתולוגיה קלאסית עם סיפורים שפעם היו חדשניים וכיום הם נדושים יותר.
שתי הוצאות לאור חדשות - אודיסיאה וינשוף, הוציאו כמה קלאסיקות מד"ב מחדש או לראשונה. באודיסיאה יצא שוב התרגום הישן להימנון לליבוביץ' מאת וולטר מילר ותרגומים ראשונים של פרנהייט 451 מאת ריי בראדבורי והאלים עצמם מאת איזאק אסימוב. ראוי להוציא מחדש גם את רשימות מן המאדים של בראדבורי.
בינשוף יצאו שוב כמה קלאסיקות מהספריה הלבנה של עם עובד - קץ הילדות של ארתור סי קלארק, פניי מועדות לכוכבים של אלפרד באסטר, עיר של קליפורד סימאק ומעבר לחשכה של אורסולה לה-גווין. כולם עם מבואות חדשים ובמקרים של סימאק ולה-גווין נוספו גם סיפורים חדשים. בנוסף יצאו לאור בהוצאה גם תרגומים חדשים לאסימוב - מערות הפלדה והשמש העירומה וכן כרך ראשון ממיטב סיפוריו הקצרים.
בעשור החולף היינו עדים לפריחה קצרה של מגזין המד"ב - הופיעו חלומות באספמייה ומרקורי. הראשון התבסס בעיקר על סיפורי מקור למרות שמיטבו היה במאמרים ובחומר המתורגם. השני הצטיין בבחירות מענינות ואיכותיות, כמעין המשך לפנטסיה 2000 המיתולוגי שגליון מיוחד שלו יצא לאור העשור.

את סקירת ספרי הפרוזה נסיים בסידרה שתחילתה עוד בעשור הקודם ושבכל ספר נוסף שלה היא התפתחה ונעשתה מורכבת יותר, בודאי יחסית לספרי ילדים או ספרי פנטזיה. הכוונה היא כמובן לסידרת הארי פוטר מאת ג'. ק. ראולינג.

ועכשיו לספרי העיון המשמעותיים ביותר של העשור החולף.
ממש לאחרונה יצא בתרגום חדש סיפרו הקלאסי של יוספוס פלאביוס, תולדות מלחמת היהודים. ללמדנו שמצעד האיוולת לא התחיל במדינת ישראל המודרנית. אם נגענו בזה, הרי שיצאו כמה ספרים הנוגעים לכך בעשורינו. דן בבלי סוקר את ביזבוז וריסוק האופציות המדיניות בין 1967 ל1973 בסיפרו חלומות והזדמנויות שהוחמצו. תום שגב מצייר את פני החברה והמדיניות הישראלית בתקופת מלחמת ששת הימים בספר 1967, והארץ רעשה מבפנים. הפוליטיקאי הנבון ביותר שלנו, יוסי ביילין, סוקר בסיפרו מהחולה עד ז'נווה כמה מבעיות המדינה ומציע פתרונות. אחד משותפיו ליוזמת ז'נווה, שאול אריאלי, סוקר בסיפרו תפסת מרובה לא תפסת את הגישות המדיניות השונות ומציע פיתרון משלו. הוא ומיכאל ספרד מתארים בסיפרם המשותף חומה ומחדל את הבעיתיות של החומה. עידית זרטל ועקיבא אלדר סוקרים את ההיסטוריה, המדיניות וההשלכות של הוויית ההתנחלויות בסיפרם אדוני הארץ. עימנואל סיוון שולל את תפיסת מלחמת התרבויות של סמואל הנטינגטון ומשרטט תמונה ריאלית יותר של העולם המוסלמי בסיפרו התנגשות בתוך האיסלאם. הספר של עמותת שרת שוחר שלום - היבטים ומבטים על משה שרת כולל בתוכו מאמרים, זכרונות וראיונות עם משה שרת וכן קטעים מיומנו האישי. אוצר היסטורי בלום. סיפרו של בועז עברון, החשבון הלאומי, יצא מחדש העשור. לא חייבים להסכים עם מישנתו הפוסט-ציונית של המחבר אבל הניתוח ההיסטורי של העם היהודי מימי התנ"ך ועד למדינת ישראל הוא קלאסיקה שלא נס ליחה. עוד ספר מומלץ על היסוטריה יהודית הוא רקויאם גרמני מאת עמוס אילון המנוח. משה נגבי מציג את המצב העגום של ישראל מבחינת השחיתות, הגזענות וההתעמרות בשלטון החוק בסיפרו כסדום היינו. כמוהו גם שולמית אלוני בסיפרה דמוקרטיה באזיקים. יאיר אורון סוקר בסיפרו הכחשה, ישראל ורצח העם הארמני את המדיניות הישראלית הצבועה בנוגע לג'נוסייד התורכי. וכדי שלא נשכח איפה אנחנו חיים רצוי מאוד לקרוא את אוסף כתבותיו של גדעון לוי, איזור הדמדומים.

באשר לימי התנ"ך יצאו העשור כמה ספרים מרתקים. העבר המכונן את ההווה מאת נדב נאמן מתאר את דרך עריכת ספרי התנ"ך הראשונים בימי יאשיהו. בראשית ישראל, סיפרם של ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, רואים המחברים את כלל היצירה המקראית המוקדמת כתוצר של ממלכת יאשיהו, דבר השנוי במחלוקת. בכל אופן, ככל שמתקרבים לתקופה המאוחרת יותר, התיאור בספר משכנע יותר. ישראל קנוהל חושף בסיפרו מאין באנו: הצופן הגנטי של התנ"ך את מקורות הישראלים הקדומים על סמך הטקסט התנ"כי והמחקר הארכיאולוגי. ואילו ספרו של מאיר שלו, ראשית, הוא המשך ראוי לסיפרו המוקדם תנ"ך עכשיו לדיון על סוגיות סיפרותיות שונות במקרא.

באשר לדת עצמה, יצאו העשור כמה ספרים החושפים את הסכנה שבה. סיפרו של סם האריס, מהומת אלוהים, מראה על הסכנה הפוליטית שבדת ומתמקד בעיקר באיסלאם. כריסטופר היצ'ינס תוקף את הדת ברמה הגותית יותר בסיפרו אלוהים אינו גדול. הספר הטוב ביותר לענין זה הוא כמובן סיפרו של ריצ'ארד דוקינס, יש אלוהים? הספר הזה הוא לעשור הנוכחי מה שהיה סיפרו של קארל סאגן, עולם רדוף שדים, לעשור הקודם - ספר ההגות הטוב ביותר. ידידו של דוקינס, פיטר אטקינס, סוקר בסיפרו אצבע גלילאו את התגליות המדעיות בעשרה תחומים.

ג'ארד דיאמונד גורס בסיפרו רובים חיידקים ופלדה שגורל העמים והתרבויות תלוי בגיאוגרפיה. אפשר להסתייג מתפיסותיו אבל רוחב היריעה והניתוח המבריק הופכים את סיפרו לספר חובה. עוד שני ספרים חובקי עולם הם ספרים בעריכתו של משה גלעד למאמרי מסעות שפורסמו במגזין מסע אחר - העולם הוא ספר פתוח והנוסעים הגדולים. הראשון הוא מסעות בעקבות ספרים והשני סוקר את מסעותיהם של המגלים הגדולים.
מההיסטוריה האירופית ראוי להזכיר את סיפרו של סטיבן אינגלנד, נפוליאון. המחבר אוהד מדי את מושא סיפרו אבל הספר הוא מהנה ומרתק למרות שהנושא מוצה לכאורה.
נושא שלא ימוצה לעולם הוא מלחמת העולם השנייה. הספרים הראויים לציון מהעשור הם מאת מייקל ברלי, ארמגדון, הקרב על גרמניה מאת מקס הייסטינגס ובמיוחד הכרעות גורליות מאת איאן קרשו, הביוגרף האחרון של היטלר. הספר נותן הצצה טובה לעולם המדינאות בכללותו. סיפרו של סטיוון באנגיי, אל עלמיין, מגולל בצורה קולחת ומרתקת את המערכה שהתחוללה לפיתחנו. אליוט כהן מספר בסיפרו הפיקוד העליון על ההחלטות של אברהם לינקולן במלחמת האזרחים, ז'ורז' קלמנסו במלחמת העולם הראשונה, וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה ודוד בן-גוריון במלחמת העצמאות וכן על החיכוכים שלהם עם הדרג הצבאי ועל התקופה שאחרי מלמחמת העולם השנייה.
ראוי לזכור שהקורבנות הראשונים של מלחמת העולם השניה היו הספרדים הרפובליקנים. אנטוני ביוור מספר על הטרגדיה בסיפרו מלחמת האזרחים בספרד.
שני ספרים שעוסקים באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד ימינו הם המאבק על אירופה מאת ויליאם היצ'קוק ואחרי המלחמה מאת טוני ג'אדט.
גם ההיסטוריה האמריקאית לא מקופחת. שני ספרים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, ארצות הברית, דמוקרטיה בהתהוות מתמדת מאת אייל נווה וממשל ופוליטיקה בארצות הברית מאת אלן גרנט מלמדים על ההיסטוריה ושיטת המימשל בארה"ב. ארנון גוטנפלד מביא בסיפרו שערים לחוויה האמריקאית סיפורים שונים מההיסטוריה האמריקאית. הווארד זין מציג את החלק הפחות סימפטי של ארה"ב בסיפרו היסטוריה עממית של ארצות הברית. בהוצאת נהר יצאו כמה ספרי עדות של מדוכאי החברה האמריקאית: מצד הילידים האמריקאים יצאו לילה אינדיאני: נאומו של צ'יף סיאטל ולרקוד עם הרוח - אוסף עדויות בעריכת ראובן מירן. מהצד האפרו-אמריקאי יצאו סיפרו של פרדריק דאגלס, עבד אמריקאי-סיפור חייו וסיפרה של הרייט ג'ייקובס, אוטוביוגרפיה של שיפחה. בנוסף יצאה גם האוטוביוגרפיה של מרטין לותר קינג. על מדיניות החוץ האמריקאית כדאי לקרוא בסיפרו של הנרי קיסינג'ר, דיפלומטיה ובסיפרו של דניס רוס, על מדינאות. לסיום מומלץ ספר מסעו של יובל בן עמי בדרום ארה"ב - סוזאנה אל תבכי - ח"י ימים בדרום ההזוי. בהזמנות זו כדאי להזכיר את ספרי דני קרמן על לונדון - הולך איתך בלונדון, שעה מלונדון ולונדון - בעקבות סופרים וספרים.
על ההיסטוריה של דרום אמריקה במאה הקודמת נקרא בסיפרו של אילן רחום, תת-יבשת בטלטלה.

ועכשיו נעבור לאמנות. בן עמי שרפשטיין סוקר בסיפרו ספונטניות באמנות סוגים שונים של גישות לאמנות עם דוגמאות מאמנות מרחבי העולם. רותי דירקטור נותנת מענה לכל הבורים הטוענים שאמנות מודרנית היא קישקוש בסיפרה אמנות עכשווית אני מדברת אליכם. סינתיה פרילנד מסבירה לנו על הגישות השונות באמנות בסיפרה החינני זאת אמנות? שני ספרים מרתקים על יצירות מופת אמנותיות הם מיכאלאנג'לו ותקרת האפיפיור מאת רוס קינג על הקפלה הסיסטינית ומלחמתו של פיקאסו מאת ראסל מרטין על הגוארניקה.
בתחום ספרי הקולנוע התבלט במיוחד סיפרו שלמה זנד, קולנוע והיסוטריה. הספר מציג השתקפויות של אירועים היסטורים בסרטי קולנוע שונים תוך כדי ניתוח יצירות עיקריות.
בתחום הסיפרות יצא בשלושה כרכים סיפרו של יהודה אטלס, ילדים גדולים. הספר מספר על ספרי ילדים שונים והוא חגיגה אמיתית.
בתחום המוזיקה יצאו העשור שני ספרי ג'אז: ג'אז מאת ז'ארל ארנו וז'אק שנל וענקי הג'אז מאת סטאדס טרקל. ראוי לציין ששני ספרים אלה יחד עם עוד ספר שיצא בשנות ה60 הם הספרים היחידים על ג'אז בעברית. עצוב מאוד.
בתחום הפופ-רוק יצא ספר הזיכרונות החינני של בוב דילן - כרוניקות חלק 1 וסיפרו של עודד היילברונר על הביטלס, אנגליה חולמת. ראוי להוציא גם את האוטוביוגרפיה המקסימה של ג'וני קאש וספר על הרולינג סטונס.

נסיים בספרי משקאות: ספרו של מיכאל דק על הקפה - קפה הוא גם השקפת עולם והטרילוגיה האלכוהולית של שלמה פפירבלט - עולם היין, עולם הבירה והספר החריף.

קריאה מהנה.
הספרים הטובים של העשור החולף. 532116
האייל האלמוני • בתשובה לארז לנדוור שבת, 26/12/2009, 20:32
לדעתי ראוי היה לפרסם את זה כמאמר.
הספרים הטובים של העשור החולף. 532118
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 26/12/2009, 21:20
או כסקר: כמה רשימות ארז צריך לפרסם כדי שההערכה העצמית שלך תתאפס.
הספרים הטובים של העשור החולף. 532295
האייל האלמוני • בתשובה לארז לנדוור יום ב', 28/12/2009, 10:39
אהבתי את הריבוי המלכותי.
הספרים הטובים של העשור החולף. 532675
ארז לנדוור • בתשובה לארז לנדוור שבת, 2/1/2010, 10:02
נשמטו מזיכרוני כמה ספרים ששום רשימת "מיטב ספרי העשור החולף" לא תהיה שלמה בלעדיה:

סיפרו הקריא ביותר של ג'יימס ג'ויס, הדבלינאים, יצא במהדורה מחודשת. ג'ויס משרטט בצורה לירית ומינורית מצבים ודמויות בדאבלין של לפני מאה שנה. קלאסיקת חובה.
שני רומנים על ציירים: קנונית אפריך, ספרה של סוסנה פורטס על תעלומה האופפת ציור של קארווג'יו נראית אולי כעוד ספר בנוסח צופן דה-וינצ'י אך לא כך הוא. זהו ספר מתח מרתק המתרחש בפירנצה של ימי הרנסנס ושל ימינו אבל מתורגם מספרדית.
סיפרם של הבמאי מילוש פורמן (אמאדיאוס, שיער, קן הקוקייה, רגטיים) והתסריטאי ז'אן-קלוד קרייר, רוחות הרפאים של גויה, המתבסס על סירטם (המומלץ גם הוא) עוסק בספרד של תקופת נפוליאון על רקע ההתנגשות בין השמרנות הדתית וערכי המהפיכה הצרפתית ומזכיר את משפט הסיום הסיפור הפואנטה הקלאסי של אדגר אלן פו, הבור והמטוטלת.
הוצאה מחודשת לסיפרו הקלאסי של מריו פוזו, הסנדק, וכן ספר המשך מאת מרק ויינגרדנר, שובו של הסנדק. נכון שאין צורך בהמלצה? ספר ההמשך הנוסף, נקמתו של הסנדק, עדיין לא תורגם.
קליסטו מאת הסופר האלמוני טורסטן קרול הוא סאטירה על הפוליטיקה האמריקאית, ביחוד זו של הנשיא הקודם, אולי הגרוע ביותר בנשיאי ארה"ב.

חזי שלח (אבא של עופר) כתב ספר קולח ומרתק על מלחמת קרים. כפי ששלח כותב בהקדמתו, ויכוח על מפתחות אינה עילה מוצדקת למלחמה כשם שחטיפת חיילים אינה עילה מוצדקת למלחמה.
הביוגרפיה של ג'פרי בסט על צ'רצ'יל כתובה מנקודת מבט של מעריץ אבל אובייקטיבית ומאוזנת.
על קשר הגנרלים ועל נסיונות אחרים להתנקשות בהיטלר מספר לנו דני אורבך בסיפרו הממצה ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר. לראשונה בעברית מסופר על כל הנסיונות הכושלים והאמיצים הללו בספר מקיף אחד.
שני ספרים העוסקים בפאשיזם על כל היבטיו הם פאשיזם - מבוא מאת קווין פסמור והאנטומיה של פאשיזם מאת רוברט פאקסטון.
"טרילוגיה" של ספרים על ריגול וביון (נושא די דליל בעברית בשנים האחרונות) בהוצאת רסלינג הם הספרים מאה של מרגלים: ביון במאה ה-‏20 מאת ג'פרי ט. ריצ'לסון, FBI: היסטוריה של הבולשת הפדרלית בארצות הברית מאת רודרי ג'פריס-ג'ונס וCIA, מורשת של אפר: היסטוריה של סוכנות הביון האמריקאית מאת טים ויינר.
ספר המסע הקלאסי של ג'ון סטיינבק ברחבי ארה"ב, מסעותיי עם צ'ארלי, לראשונה בעברית.

קריאה נעימה.
ולסיום 535622
ארז לנדוור • בתשובה לארז לנדוור שבת, 13/2/2010, 10:29
ספר שקראתי רק לאחרונה לאחר תום העשור: חמניות עיוורות מאת אלברטו מנדס מספר ארבעה סיפורים המשתלבים זה בזה על קורותיהם של אנשים לאחר תבוסת הרפובליקנים בקרב במלחמת האזרחים. הסגנון מאופק ולכן הספר מרגש פי כמה. ראוי לציין לשבח את המתרגם רמי סערי שמביא יצירות משפות אירופיות שונות ובין השאר מהמדינה והתרבות הים תיכונית המעניינת ביותר. עוד הוכחה לחשיבותה וחיוניותה של הסיפרות הספרדית בשנים האחרונות.

ולסיכום הרשימה:

ספר הפרוזה הטוב של העשור - מקור:
אמן הסיפור הקצר - מאיה ערד.
ספר הפרוזה הטוב של העשור - תרגום:
צילה של הרוח - קרלוס רואיס סאפון.
ספר העיון הטוב של העשור - מקור:
כסדום היינו - משה נגבי.
ספר העיון הטוב של העשור - תרגום:
יש אלוהים? - ריצ'ארד דוקינס.
ולסיום 547020
האייל האלמוני • בתשובה לארז לנדוור יום א', 18/7/2010, 12:37
חוששתני שעם סאפון הגזמת קלות. ספר טוב, בהחלט, אבל לא יותר מזה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות