|
||||
|
||||
מדכא לקרוא ומדכא יותר להיות חולה. |
|
||||
|
||||
כמו שאמר וודי אלן, עדיף להיות עשיר ובריא מעני וחולה. |
|
||||
|
||||
איפה אפשר למצוא את פירוט "סל התרופות"? |
|
||||
|
||||
מצטער, אבל כבר הפסקתי להתרגש מזה. תמיד תהיה תרופה שתשאר מחוץ לסל. תמיד יהיה מי שיילחם להכניסה לסל (אם ע''ח תרופות אחרות ועם ע''י נסיונות להגדלת התקציב). |
|
||||
|
||||
אם תזדקק לאחת התרופות שנשארו מחוץ לסל כנראה תחזור להתרגש מזה מחדש. |
|
||||
|
||||
זה שתרופה היא מחוץ לסל רק אומר שהמדינה לא מממנת אותה. עדיין אפשר להשיג אותה בשוק הפרטי, לא? |
|
||||
|
||||
ולכן צפריר כהן ימשיך לא להתרגש גם אם יזדקק לתרופה שנשארה מחוץ לסל? תרשה לי לפקפק בכך. |
|
||||
|
||||
כן, בטח שהוא יפסיק להתרגש, כי לוריוואן נמצא בסל (אני חושב). |
|
||||
|
||||
לא טענתי כאן שהרעיון עצמו הוא טוב או גרוע. טענתי כאן שנימוקים מהסוג הזה כבר לא משכנעים אותי. כמו שטענתי בתגובה 531730. |
|
||||
|
||||
מדכא לקרוא? אני לא יודע, אני שמח כל שנה מחדש לקרוא על _עוד_ תרופות שניתנות להשגה בזול. |
|
||||
|
||||
כן, מדכא אותי לקרוא על קשישה שעומדת להתעוור גם בעין היחידה שבה היא עוד רואה. ברור לי שיש הרבה סיפורים כאלה, אפילו קשים יותר, ברור לי שבוחרים את אלה שעושים רושם גדול יותר כדי לסחוט את רגשות הקוראים, אבל נו, זה עובד... (עליי). זה מזכיר לי פתאום שקראתי את ''הכלכלן הסמוי'', והוא מדבר באחד הפרקים על שיטת הרפואה הציבורית בבריטניה, ומביא בדיוק דוגמה עם עיניים, על כך שהוועדה שלהם בעצם מתעדפת גבוה יותר תרופה שמצילה מעיוורון מוחלט, אבל לא תרופה שמצילה רק עין אחת. לצערי הספר לא איתי כרגע אז אני לא יכולה לבדוק בדיוק... היו שם שיקולים של תרופות מצילות חיים וכמובן גם של שיפור איכות חיים ניכר (ראייה לעומת אי ראייה - ניכר, ראייה בעין אחת לעומת ראייה בשתי עיניים - לא ניכר) אבל זה היה מטריד ביותר (וגם דיכא אותי). למען האמת כל מה שקשור בבריאות (או ליתר דיוק, התערערותה או היעדרה) מפחיד אותי נורא, אז זו לא חכמה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |