בתשובה לההיא משמה, 29/11/09 20:13
אני מבין אותך. את מבינה אותי. 531559
האייל האלמוני • בתשובה לההיא משמה יום א', 20/12/2009, 5:42
אני כל כך מבין אותך.
אני שם עכשו - גיהנום עלי אדמות, והוא בראש שלי.

קראתי מה שכתבת קודם:
"הכי קשה זה לוותר על חלומות. לא עוד קריירה מלחיצה, כי אני לא יכולה להתמודד עם מתח בזמן אפיזודה, לא עוד ילדים.
ועם זאת להדגיש בפני עצמי שוב ושוב (על אף שאני לא ממש מקשיבה) שהחיים שלי לא נגמרו. למרות שזו ההרגשה לפעמים"
בגרון חנוק.

החיים שלי נעצרו.
אני לא מרשה לעצמי דבר עד שלא אצליח לקום.
לא אהבה, לא הגשמה, לא עבודה.
מוות חי.

זר לא יבין זאת (והודו לאל על כך)
אני מבין אותך. את מבינה אותי. 531561
ההיא משמה • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 20/12/2009, 7:48
ככל שזה ישמע כמו קלישאה, תנסה להרשות לעצמך אהבה.
לא מהסוג הרומנטי בהכרח, הן ממילא לא עומדות בנטל רוב הזמן.
אבל כן נסה למצוא בראש שלך זיכרון של מישהו שאוהב אותך, ותאחז בזה. אותי זה מציל לפעמים מלטבוע.
אני מבין אותך. את מבינה אותי. 531613
אא • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 20/12/2009, 19:53
הביטי בסטטיסטיקה - זרים רבים מבינים זאת.

האם פנית לקבל עזרה, חברית או מקצועית? לעתים זרים מביאים מזור למצוקה אישית כל כך.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות