בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/12/09 9:39
פתאום נפל העיקרון, זהו סוף הזיכרון 531523
האם כשכתבת "אין לי כל ויכוח בעניין זה, שבישראל יש שמאל וימין כשההבדל ביניהם (בגדול) הוא עניין הנכונות לוותר על הטריטוריות שנכבשו במלחמת ששת הימים תמורת שלום" כוונתך ב- "עניין הנכונות לוותר" להצביע שיש הבדל בין שמאל וימין _בכמות_ הוויתור או _בעצם_ הוויתור?
פתאום נפל העיקרון, זהו סוף הזיכרון 531525
בכמות. הימין כשמאל מכיר בערך השלום, ובודאי משהו היה מוכן לשלם עבורו, כתוצאה סופית של משא ומתן.
זה בניגוד לערבים שתמיד ראו בשלום משהו שהם נותנים תמורת תשלום, כלומר, משהו שכשלעצמו אין לו שום ערך עבורם, אלא להפך.
פתאום נפל העיקרון, זהו סוף הזיכרון 531531
השלום הוא ויתור על האופציה העדיפה - שנעוף מפה כבר. כלומר הם משלמים בכל שטח מדינת ישראל תמורת הגולן.
פתאום נפל העיקרון, זהו סוף הזיכרון 531536
כרגע, אין להם לא את כל מדינת ישראל ולא את הגולן. והשאיפות האימפריאליסטיות שלהם לא צריכות לעניין אותנו. אולי אנחנו אלה שמוותרים על שליטה בבשן ובחורן?
פתאום נפל העיקרון, זהו סוף הזיכרון 531541
גם אנחנו מוותרים וגם הם מוותרים. לא שבוער לי לוותר במקרה הזה.

ואם אתה לא מתעניין בשאיפות שלהם, אימפריאליסטיות או אחרות, אל תתפלא אם לא תבין למה הם מסרבים לקבל את הגולן.
פתאום נפל העיקרון, זהו סוף הזיכרון 531548
לגבי רמה"ג, הימין, השמאל והמרכז כבר הביעו את דעתם העקרונית על נכונות לסגת מכולה תמורת הסכם שלום לפני 42 שנה, כשהם היו בעמדה של קבלת החלטות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים