|
נוסף לכל המוזכר במאמר המעניין והדיון שבעקבותיו ברצוני להוסיף עוד הערה. אחד הענינים המסקרנים והמענינים בספר הוא אותו ניסיון השתלת זיכרון זר (מדע בדיוני, אך מטפורה נפלאה ללימוד על עצמנו) היות והשתלה זו לא נעשתה בדרך של חוויה אישית אלא באופן בלתי מבוקר ובלתי רצוני, לא הצליח הגיבור להטמיע אותה לתודעתו באופן שניתן לעמוד בו ולכן הוא קורס ומאבד את מעט האיזון שהשיג עד כה. כלומר, כאשר אנו עומדים מול חוויה קשה מנשוא רובנו מפעילים פילטר מגן, אולי מתנתקים מעט מעצמנו, מדחיקים, מדללים וכו.. וכך אנו שומרים על עצמנו מפני חומרים שהנפש איננה מסוגלת להכילם. נכון הוא שהתופעה הקרויה פוסט טראומה, מדגימה כשלון של הנפש להגן על עצמה. אך היא יוצא מן הכלל שמעיד על רוב בני האדם שנחשפו לגירוי קשה ודומה ואינם מתפרקים ממנו. המסננת השומרת היא נקודת האתיקה העיקרית שה''ניסוי'' כשל בה.
|
|