|
אתה מבלבל בין יחסי ציבור ושיווק/פרסום. מבחינת העיתונאים, זורם אליהם כל הזמן מידע, מכל הכיוונים. אם מישהו רוצה להדליף לי סקופ, הוא יכול להתקשר גם בעילום שם ולספר לי מה שהוא יודע. אם העניין חשוב, אני אטרח בהחלט לבדוק את הדברים, וזה כבר קרה והוביל לידיעות חשובות.
דבר אחד שכן שונה, הוא היכולת של משרדי יחסי ציבור "להתמקח" על אופן פרסום הידיעה או הכתבה שהם עומדים מאחוריה. מהלך הדברים הזה יכול להיראות קצת מסריח, אבל הוא יכול גם להיות הוגן וראוי, תלוי איך ומי. יש מאחוריו היגיון, בכל אופן - דובר או יחצ"ן מאפשר לי, למשל, לראיין בלעדית אדם חשוב. הוא יכול לשאול או לבקש שהראיון יתפרסם במועד מסוים (לפני אירוע חשוב) או לקבוע איתי מראש את הדגשים בו. כאן שוב נתון שיקול הדעת - עד כמה הראיון הזה חשוב לי, כדי שאסכים לתנאים. אני לא חייב, כמובן (וממילא, אם המרואיין לא מעניין אותי, לא אסכים). אם התנאים קריטיים או נחרצים מדי (אם מבקשים ממני לא להזכיר בראיון פרשייה מסוימת, למשל), אני פשוט מתווכח, ובסופו של דבר נופלת החלטה, או פשרה. אני מניח שעם אדם מן היישוב שהיה מתקשר לא הייתי נכנס למו"מ מפורט כזה (מלבד כמובן כיבוד בקשתו להישאר בעילום שם וכולי).
|
|