|
תודה. יש בהחלט משהו בדבריך, אבל אני מוצא גם נקודות זכות ב"ליל חניה" ביחס המוזיקה למילים. באשר למסר של השיר, הוא לא חד-משמעי, וראה הפתיל בתגובה 174478. אני חושב שמה שחשבתי שם שהוא כוונת המשורר, והוא כנראה לא, הוא מה שיוצא מהמוזיקה של רוזנבלום; וזה לגיטימי למוזיקאי ליצור פרשנות משלו לשיר. שנית, אני לא שומע עליצות מיוחדת בשירה של ארזי, רק יופי נקי של שירה זכה, שבאוזניי לא צורם בבית שעדיין מדבר על היופי שמלאכות הקטנות. ותרועת החצוצרות בסוף הולמת את התוכן (גם אם אפשר לטעון שבאופן קיטשי משהו).
אבל בעיקר אני חולק על הגדרתך "מוזיקה של פסטיבלים" - לי נדמה שזו מוזיקה שלא היתה קודם בפסטיבלים (של הזמר העברי) וגם לא אחר-כך. רוזנבלום עשה כאן משהו חדש, ויומרני, מין פרוגרסיב-זמר-עברי. אני מניח שהוא בכוונה בחר טקסט מורכב ורב-קולי, וזאת כדי לבנות עליו מוזיקה מורכבת ורב-קולית (אמנם רק בעיבוד, ולא בלחן). בעצם, מזכירים לי בבית את מה שוזנבלום מספר: (ליד התמונה של יהורם גאון); אם להאמין לו, אז הוא דווקא בחר במקרה טקסט מורכב ורב-קולי. אם כך, אז הייתי אומר שהוא בחר לאחוז את השור בקרניו ולכתוב מוזיקה שתפרוץ את גבולות הז'אנר. אבל סדר הדברים לא משנה את האבחנה, לא שלך ולא שלי. ייתכן שהוא לא הצליח מספיק, אבל לטעמי הוא היה לפחות בכיוון. וזה שהוא שמר על מסגרת שניתנת לעיכול ואהבה על-ידי הקהל הרחב, זה לשבחו.
|
|