|
||||
|
||||
בחדר מיון רגיל גם תשלם הרבה כסף עבור ה''טיפול'' (שמסתכם, ברוב המקרים, בהמתנה ארוכה ופגישה חטופה עם מתמחה טרוט עיניים). לפני שנים לא רבות מי שהתאונן על כאבים בחזה היה מקבל תשומת לב מיידית, לאחרונה שמעתי לפחות על מקרה אחד בו עברו שעתיים מרגע ההגעה לחדר מיון עד פענוח ראשוני של בדיקת האק''ג. למערכת הבריאות לא כל-כך איכפת אם תמות, אבל היא ממש לא רוצה שפסיכוטים יתחילו להשתולל. מכאן אתה יכול לגזור את ההבדלים. |
|
||||
|
||||
והבלבניסטים היו אומרים: למערכת הבריאות לא כל-כך1 איכפת. נקודה. ___ 1 בעצם בכלל לא אכפת. |
|
||||
|
||||
מצד שני מערכת הבריאות גם לא רוצה שתגיע למצב שבו אתה תופס מיטה ביחידת טיפול נמרץ, אם אפשר למנוע את זה. אני גיליתי שחדרי המיון הפרטיים (טר''ם וכדומה) נותנים שרות לא רע בעלות לא גבוהה (כחמישים-ששים ש''ח). כמובן, אם המצב מספיק גרוע שאתה זקוק לאשפוז תצטרך לנסוע לבית חולים אמיתי ולעבור גם מיון שם, אבל במצב כזה לפחות לא תשלם על ההגעה למיון. |
|
||||
|
||||
למה חדרי המיון הפרטיים? 66 שקלים הוא המחיר במוקד של קופ"ח (מכבי לפחות). |
|
||||
|
||||
ובאילו שעות הם פתוחים? חוץ מזה, לפחות בירושלים הפרטיים ממוקמים במיקום הרבה יותר נוח. |
|
||||
|
||||
נכון, פתוחים רק עד 22:00 או משהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |