|
אפשר לנסות לפשר?
אני מסכים שהאופן שבו "פגישה חצי פגישה" מתפתח לאורך השיר די תואם את הטקסט. נקודת השיא בטקסט היא ב"הנה היה כלא היה", ואמנם יש גם שיא במלודיה. נקודת המפנה בטקסט היא ב"לשתות ממנו לרוויה" - כאן אנחנו לומדים על המניע המרכזי של הדוברת - והשינוי בהרמוניה מחזק את הרגשת המפנה.
בעיני השיר לא מגיע לדרגת ההאכלה בכפית, אם כי זה במידה רבה עניין של טעם. אני מסכים שבאמת קיימת בעולם השירים המולחנים בעיה של האכלה בכפית, אם כי אני מוצא אותה בעיקר בעולם הרוק והבלוז, שחנן יובל לא משתייך אליו.
ולמרות זאת, גם אני מרגיש שיש ב"פגישה חצי פגישה" החמצה, בעיקר מבחינת העיבוד. העליצות של הגיטרה והקופצניות הכללית הופכות אותו בעיני לקצת קל-דעת מדי.
|
|