|
||||
|
||||
אם הייתי מוציאה 36 מ' ש"ח בשנה על פרסום, הייתי עוצרת את כל המודעות, מבטלת את כל פגישות ה"ריפוי", וחיה עד שארית חיי מהסכום הזה (בהנחה האקטוארית שלא נותרו לי יותר מ-100 שנה). |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם הוא מאמין בזה. (כלומר: שנותרו לו פחות ממאה שנים לחיות) |
|
||||
|
||||
בהתחשב בזה שלא צריך לעבוד, אפשר לקנות בית באיזה חור יפה ומרוחק ולחיות טוב מאד גם במשך 200 ואפילו 250 שנה (בהנחה שהמערכת הבנקאית אמינה מספיק). |
|
||||
|
||||
האמת שאני כבר זמן מה מנסה לחשב מתי הגיל הכי מוקדם שבו אוכל לצאת לפנסיה (ולהתקיים ממנה). לצערי, בכל צורות החישוב האפשריות יש לי עוד איזה 20 שנה של דד-ליינים. |
|
||||
|
||||
עם מערכת בנקאית אמינה לחלוטין בוואקום אפשר לחיות אינסוף שנים. |
|
||||
|
||||
תשמע, אפשר לחיות עם בן/בת זוג, אפשר לחיות עם כלב, אפילו לבד אפשר לחיות, אבל לחיות עם מערכת בנקאית, ועוד בוואקום? לא עדיף כבר למות? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי מה עדיף. |
|
||||
|
||||
הרווח הוא ההבדל בין הההוצאות להכנסות, לכן הפסקת המודעות לא תעזור. |
|
||||
|
||||
למה את צריכה להניח הנחות אקטואריות במקום לקנות אג"ח ממשלתי? |
|
||||
|
||||
ובמה יעזרו לי אג"ח ממשלתיות? |
|
||||
|
||||
יספקו לך הכנסה בלתי מוגבלת בזמן. רבית שנתית של אחוז אחד בלבד על 36 מליון ש"ח מהווה הכנסה חדשית של 30,000 ש"ח. רבית כזאת (נטו) ניתן לקבל בקלות באג"ח צמודות, כלומר הקרן אינה נשחקת כלל. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעוד כמה היו עושים כמוך לו לפתע היה נופל עליהם סכום כזה. המצב שונה כאשר מדובר בכסף הנובע מעסק אותו בנית בעמל ובגאווה והצלחתו הינה חלק מתחושת הערך שלך. במקרה זה, נדמה לי שרבים מן האנשים לא היו פורשים עם סכומים כאלו, גם בהגיע גיל הפרישה. באופן כללי, לפחות מניסיוני הפרטי, דווקא אצל קבוצה זו(- אנשים), אצל רוב המרוויחים מעל אישזהו סף, השיקול הכספי אינו המוביל בבחירותיהם התעסוקתיות. |
|
||||
|
||||
כן, זה מסביר את העובדה שכוכבי רוק בני 60 פלוס עדיין יוצאים לסיבובי הופעות. אני חושבת שלי אישית זה היה מספיק - לא הייתי פורשת מעשייה, רק מעבודה כאילוץ. בטח היה לי כייף לשמור על 5 שעות עבודה בשבוע, נגיד. או להפוך את העבודה לתחביב (במקום ההמלצה הידועה לעשות את ההפך). |
|
||||
|
||||
מה שמביא למקרים כאלו: (חיים פרועים בבית האבות) |
|
||||
|
||||
מדהים. מעניין מה החומר הזה שהאחיות מזריקות להם כל בוקר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |