|
הזדמן לי פעם היכרות אישית מאוד עם נפלאות מערכת בריאות הנפש הצבאית (לפני שנתיים). לדעתי מהסיפור הנ"ל ניתן להסיק מספר פגמים מהותיים בהליך הצבאי, לשיפוטכם: הייתי חולה בקורס חובשים בוירוס, אך החום שלי היה 37.5, וכך מספר ימים שכבתי במיטה כי לא נתנו לי ג'-ים. המפקדים, שהחליטו שמשהו כנראה יותר נורא מסתם וירוס, התייעצו טלפונית עם הקבנ"ית שהייתה בחופשה. בסופו של יום הם שאלו אותי אם ברצוני לראות קב"ן (לכשמצבי השתפר אך עדיין הייתי חולה), וכשעניתי בשלילה התקשרו שוב לקבנ"ית (כאמור, היא מעולם לא נפגשה עימי אלא רק שמעה אודותי), שהחליטה שאני בסכנת התאבדות מיידית, והוחלט לפנותי לבית חולים אזרחי (בפקודה, אך מבלי להגיד לי למה נוסעים לשם, שהיה די מוזר בהתחשב ששירתתי בבה"ד 10). במשך לילה שלם (משמונה בערב) הריצו עלי בדיקות שונות ביניהן CT ראש, בדיקות דם, בדיקת תקינות של נוזל ה- CSF (השם למיטב זכרוני של הנוזל סביב עמוד השדרה ועד המוח Carnial Spinal Fluid, בדיקה מאוד לא נעימה כשמבוצעת בהיעדר חומר הרדמה) צילום רנטגן ועוד. בסוף כל זאת נפגשתי עם פסיכיאטר בשעה 5 בבוקר שבעצמו לא הבין מילה מהכתב של הקבנ"ית (שנשלח בפקס) וקבע לאחר מספר דקות שאני שפוי, והשתחררתי.
|
|