|
צ'רצ'יל סבל משך שנים ארוכות מדיכאון. לא צרק שהוא לא התאבד התאבד, כידוע, אלא להיפך - הוא זכה לאריכות ימים - ויש הסבורים כי באופן פראדוכסלי משהו, הוביל אותו הדכאון למספר החלטות מדיניות אמיצות אשר, בין שאר גורמים, הובילו, בסופו של דבר, לנצחון בעלות הברית במלחה"ע II על גרמניה הנאצית.
ביומניו ובין הקרובים לו, כינה צ'רצ'יל את דכאונו - "הכלב השחור שלי". דרכו להילחם בכלב השחור היתה משותפת לעוד דכאוניים מפורסמים - באמצעות הזיות גבורה ובהן נצחונות על אויבים אמיתיים ומדומים - נצחונות בלתי אפשריים אשר הביאו לו תהילה ותפארת-עולם. פסיכיאטר אנגלי, אנתוני סטור, סבור כי לו היה צ'רצ'יל מנהיג שקול ומתון יותר, ולא כזה המורגל בהזיות מן הסוג המתואר - לא היה מגיע להחלטות בלתי שגרתיות ו"מטורפות" מעט, כאשר הגיע, ואשר שינו, אולי, את גורל העולם.
|
|