בתשובה לארז לנדוור, 21/11/09 7:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדון ארז הנכבד, ניסיתי לפענח את שרשרת הטיעונים הלוגים בתגובתך וזה מה שיצא: 1. מי שלא חושב כמוני חייב להיות קשקשן. 2. ביילין שולת!!!!1 _______ בלי להיתפס להכללת יתר, תמיד נדהמתי מהזילזול המופגן וחוסר ההתיחסות של השמאלני המצוי לדיעות שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולמם. האם הם מרגישים שכאבירי הסובלנות הם פטורים ממימושה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הזילזול ורדידות המחשבה מתחילה במונח "השמאלני המצוי". ואתה, המסביר ועוד כמה יכולים להיות מקוטלגים כ"ימני הנפוץ"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני ציפר מבקר את ביילין על כך שהוא לא פועל בשטח למען הפלסטינים אלא ברמה המדינית הבינלאומית ושהמהלכים המדיניים שלו מנותקים מהמציאות. הוא אמור להבין שפעולה למען מטרה מסוימת יכולה להתבצע בכמה מישורים ושמהלך שעוד לא הגיע למימושו תמיד יכול להיראות כמנותק מהמציאות. בין אם הוא מבין את הדברים האלה ובין אם לא, הוא קשקשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התגובה המנומקת הזאת אהבתי והערכתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |