בתשובה לOmer Moussaffi, 18/11/09 10:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את זה גם אני יודע. למי איכפת מהפרובינציה הזאת? אני שואל על היקום כולו. לא היקום הנראה, היקום. האם יש בכלל מובן לשאלה הזאת? עלתה במוחי המחשבה שאולי במקום אנרגיה אפלה אפשר להסביר את ההתפשטות המואצת ע"י הנחת סיבוב של היקום כולו. מן הסתם זה רעיון גרוע כי הוא מחייב שנקודת ההתחלה היתה בעלת ספין בלתי נתפס או שהתנע הזויתי הכללי ביקום אינו נשמר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, החומר האפל הוא סתם תוצאה של ביגבומים מקבילים, הסיבוב של הכל זה בגלל שאיזה חנון, שם את זה באיזו תכנה תלת מימדית בשביל לראות איך זה נראה על ציר הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היקום היה מסתובב, אז היה לו מרכז. אילו היה לו מרכז, הוא לא היה זהה בכל כיוון שמודדים אותו (פרט למרכז, כמובן). לפי התצפיות, מתקים אחת מהשניים - כדור הארץ נמצע בדיוק (אבל בדיוק) במרכז היקום, או שהתיאוריה הנ''ל לא נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מעניינת אבל אני חושב שאתה לא לוקח בחשבון שכשמסתכלים מאוד רחוק במרחב מסתכלים גם מאוד רחוק בזמן, ואל יקום הרבה יותר קטן (אבל מאוד מאוד ''מתוח'' מנקודת מבטינו). מכיוון שבכל נקודה ביקום שממנה תסתכל רחוק תראה את אותו זמן ובעצם גם את אותו יקום קטן, אין סתירה מיוחדת בכך שאנחנו למראית עין ''באמצע''. (נכונות ההודעה הזאת כפופה לאישורו של פיזיקאי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאנחנו צופים בגלקסיה שלנו, אנו רואים הבדל ברור בתצפיות לכיוון המרכז הצפוף והשוליים הדלילים. במודל שאתה מתאר, גם ביקום הנראה היינו מצפים לראות הבדל בצפיפות, שכיחות היסודות, וההסטה לאדום בין האיזורים הקרובים והרחוקים ממרכז היקום הלא נראה. (איפה אסטרופיזיקאי הבית כשצריך אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי... מה הקשר בין התצפית על הגלקסיה שלנו לבין התצפית על קרינת הרקע של היקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על חוסר הבהירות. הגלקסיה שלנו היא דוגמא לענן חומר עם מרכז אמיתי. הצפיפות וסוג החומר במרכז שונה מאוד מהשוליים. דוגמא פשוטה יותר היא מערכת השמש. לפי התיאוריה שהזכרת (כדור יקום נראה בתוך כדור יקום ממשי) היינו צריכים להבדיל בין חלקי היקום הנראה לפי מרחקם ממרכז היקום הממשי. (ולא מדובר רק על קרינת רקע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבנתי למה אתה מתכוון. נראה לי שהמאמר שקושר קודם לכן מדבר על כך שקרינת הרקע אינה סימטרית, ושמדובר על הבדל קטן מאוד, שבקושי ניתן להבחין בו - האם אתה שולל את נכונות המדידות, או שיש לך פרשנות אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי המדידות מדויקות מאוד. (איזו פרשנות אחרת אמורה להיות לי?) עד כמה שידוע לי לא מצאו הבדל מהותי בין צפיפות והרכב הכוכבים בשני צדדים מנוגדים של הרקיע. אם יש לך מידע, או תיאוריה משכנעת הטוענת שליקום יש מרכז - אני אשמח מאוד ללמוד משהו חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למאמר שאליו קישר ראובן לפי המאמר יש הבדלים בקרינת רקע, בקיטוב פולסארים, ובצירי סיבוב של גלקסיות בכיוונים שונים של היקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מעלה שאלות מענינות. אני מניח שקיימת הסתברות קטנה אבל סופית שהמסקנה מקיום 'צירי הרשע' היא שהנחת אחידות היקום אינה נכונה. וודאות אף לא היתה הצד החזק של האסטרונומיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימת הסתברות קטנה אבל סופית שהממצאים במאמר שגויים, אבל אם הם נכונים הרי שהיקום (פיזור החומר ביקום) אינו אחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההנמקה הזאת היקום גם לא יכול להתרחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מניח יקום בצורת כדור, שגדל בצורת ''ניפוח'' המעטפת שלו בתוך איזשהו מרחב על, אז אתה צודק. בעצם, קיום המרכז ממילא נובע מההנחה שהיקום כדורי. לא צריך להתאמץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שיכול. התרחבות לא חייבת להתרחש בכיוון מסויים. לדוגמא אם כל המרחקים ביקום גדלים באחוז בשנה (האובייקטים נשארים באותו גודל, רק המרחקים בינהם גדלים). גידול כזה יכול לקרות ביקום סופי עם כל צורה שהיא או ביקום אינסופי (אחיד או לא). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |