|
||||
|
||||
אם תביט ותעלעל לרגע קט בתגובותיו של ידידנו רון תבין תווכח מיד כיצד הייתי יכול לזהות את התנינה ללא כל קושי. האמת היא שאני גם מזהה אנשים אחרים ללא קושי רב, היות ויש סגנון ומטבעות לשון מסויימות שקשה לאדם להדחיק. גרוע מכך: ככל שהוא מנסה להדחיק דבר אחד בסגנונו כך מתפרץ לו ה'מודוס אופרנדי' המוכר והחביב במקום אחר. בתור דוגמא כללית וחתיכת עצם למחשבה אציין בנינוחות האופיינית כי 'אחת שאיכפת לה' החלה מזה חודשיים שלושה לרשום תחת שם אחר, והמבין יבין. שלך אלכס |
|
||||
|
||||
למרות שאין ספק שאתה עושה מאמצים ניכרים כדי להוכיח שאדם יכול גם להמנע מחשיפת זהותו הבדויה, לעיתים. אחת האופציות, למשל, היא לנהל ויכוחים עם עצמך, כדי לפסול את האפשרות כאילו שתי הדמויות הן אותו אדם. הלא כן? |
|
||||
|
||||
איך זה שאף פעם לא רואים את דיאנה פרינס ואת וונדר וומן ביחד? מספרים שכשאלכסנדר מאן היה בישראל הוא נפגש עם כמה מהכותבים הקבועים באתר, אבל עם מי לא? נכון, עם דובי קננגיסר. [הקורא הסקרן יתהה מי מהם לובש את הטייץ] |
|
||||
|
||||
איך אפשר להפגש עם ישות וירטואלית? |
|
||||
|
||||
משתמשים בשרותי הליווי ''ברקלי את ברקלית''. |
|
||||
|
||||
לוחוכמה, אז אין בכלל ישויות ''לא וירטואליות''. |
|
||||
|
||||
לחסרי האמונה ל''ברקלי את ברקלית'' יש הסכם עודפים עם גרובר מקסוול. |
|
||||
|
||||
מר פופק היקר, שלך בברכה אלכסנדר מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן היקר, גם שלך בברכה כפולה ומכופלת יעקב פופק. |
|
||||
|
||||
שאלה שרציתי לשאול ממש ממש מממזמן והתביישתי. האם יש קשר לקורקבן, אותה הצגה אלמותית בכיכובו של אורי זוהר? |
|
||||
|
||||
לא, ההצגות היחידות הקשורות לדמותי הן אלו של חנוך לוין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |