בתשובה לצחי בר, 26/09/09 17:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי הרגשה שהמאמר ואולי בעיקר הדיון שאחריו מפספסים נקודה עיקרית. אין לי שום אפשרות לשלוט על הנהיגה של הזולת, כמו שאין לי שום אפשרות לשלוט על איכות הכביש. הדבר היחיד שאני יכול לשלוט בו היא הנהיגה שלי. על כן אין כאן שאלה ערכית אלא מעשית - אני משפר את איכות חיי ואת בטיחותי על ידי נהיגה זהירה ומתחשבת ובעיקר מיומנת! האימון לנהיגה מעולה חייב להתבצע על ידי מדריך במתקנים מתאימים ומורשים. למען עצמי ולמען משפחתי אני נוהג אדיב, רגוע ומסביר פנים. אגב, לכן אינני סובל את חיים הכט - מניעת תאונות איננה מתחילה בהטפת מוסר אלא באימון לנהיגה נכונה. אינני מורה לנהיגה, להפך, הוצאתי כסף רב על אימוני נהיגה מתקדמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר והמגיבים לא פיספסו בכלל את הרעיון שהנהג שולט רק על עצמו ולא על אחרים. אם זה לא היה ברור עד עכשיו אין טעם להיכנס לזה עכשיו. המאמר מדבר על המניע האישי שאפשר להכניס לתוך שיפור הנהיגה. זה דומה למשפט שכתבת בשורה השישית ''למען עצמי ולמען משפחתי אני נוהג אדיב''. הדבר המרכזי שהמאמר מוסיף לשיפור הנהיגה הוא המימד הערכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב! אינני בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. יש נטיה כללית לייחס משמעות ערכית למעשים. זה בדיוק הדבר שצריך להימנע ממנו בנהיגה. ג'ון ויטמור בספרו "מדריך לנהיגה אחרת" מתרגל את הקורא בבחינת התחושות של הנהג במגעו במושב הרכב, בתחושת היד על ההגה וכו' במגמה להפחית מתח וריכוז במעשה הנהיגה ופשוט לנהוג. גם התירגול בבית הספר לנהיגה עוסק בטכניקות של בלימה, החלקה, פניה וכו' ואיננו מערב בכלל שיקולים ערכיים. נהיגה ובעיקר נהיגה נכונה ואדיבה היא טכניקה. על הנהג להרגיל עצמו למחשבה שהנהגים האחרים הם עוד גורם אובייקטיבי בכביש. אני יכול לומר על עצמי שלאחר שהתאמנתי אני נהנה מהעומס בכביש, נהנה לתת זכות קדימה, נהנה לחייך לנהג שמולי וכן הלאה. נשמע פלצני, אבל זו פשוט עובדה. אני מודה שלא הספקתי לקרוא את כל התגובות. יתכן מאוד שחזרתי על דברים שנאמרו לפני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כי נעים לחייך ושנית כי זה מגביר את התקשורת עם הנהג השני ומאפשר להבין את כוונותיו טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהנה מהעומס? "הנה הרבה אנשים שחוזרים הביתה לילדים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעלה טענה מעניינת מאוד, שצריך להימנע מלהכניס ערכים לנהיגה. אני יכול להבין כמובן המנעות מהכנסת ערכים תוקפניים וכו'... אבל למה הימנעות מערכים באופן גורף? תוכל להרחיב? מנסיוני האישי, נהיגה מודעת הופכת בסופו של דבר להרגל. כלומר היא משמשת ככלי להקניית הרגלי נהיגה חדשים, טובים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי! את דרכי בנהיגה מתקדמת התחלתי עם ספרו של ג'ון ויטמור (הדרך לנהיגה אחרת). לצערי לא ניתן להשיג אותו כבר מספר שנים. אני מצטט מתוכו: "השד הקטן שגרם לך לפשל...נמצא בתוך הראש שלך. שד קטן זה הוא הוא מי שמבקר אותך ומאשים אותך, שופט ותובע בעת ובעונה אחת. עליו להרגיש שהוא חשוב, שמתייחסים אליו, שהוא צודק... הוא האגו שלך... לפעמים נדמה שהשד הקטן נרדם. אתה נוהג ללא מאמץ... בדיעבד מסתבר לך שהקשקוש הרגיל של השד הקטן נעדר באורח פלא. שום ביקורת עצמית, שום תסכול מנהגים אחרים..." וכן הלאה. לימים אני חושב שזיהיתי בגישתו גישת זן שמתייחסת לתחושות המיידיות לגוף ולא להכרה. אם אינני טועה גם "זן ואומנות הקשת" הולך בדרך זו. נהיגה מצויינת היא טכניקה ולא רציונליות. ושוב אני מתנצל שזה נשמע פלצני, אבל אם מתאמנים (בבית ספר לנהיגה מתקדמת!) וממשיכים להתאמן הביצועים משתפרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |