|
||||
|
||||
לא אבל גזלנו מהם אדמות והגבלנו אותם בשטחים שלהם ובמשך שנים רבות גם התכחשנו לזכותם הלאומית. |
|
||||
|
||||
כמה טוב לאנגלים שהאירים לא רצו מעולם למחוק את אנגליה, אלא דרשו עצמאות באירלנד בלבד. לעומת הפלסטינים שמתכחשים לזכותנו הלאומית. |
|
||||
|
||||
את הטענה הזאת טענו גם לגבי המצרים והירדנים וראה זה פלא, יש לנו הסכמי שלום איתם. |
|
||||
|
||||
תשובתך לא מוצלחת במיוחד. השלום עם המצרים ועם הירדנים היה לאחר שהנ''ל ויתרו על תביעותיהם לשטחים בישראל גופא. זכות השיבה היא בינתיים משהו שהפלסטינאים לא מוכנים להתפשר עליו. |
|
||||
|
||||
הפלסטינים הכירו בישראל עוד ב1988 ומה שקרה מאז הוא פריו של ניהול תהליך לא תקין (משני הצדדים). לגבי זכות השיבה הגיעו להסכמה לא רשמית בהסכם ז'נבה. |
|
||||
|
||||
הבנות בעל-פה לא שוות את הנייר שעליו הן לא כתובות. |
|
||||
|
||||
בניגוד לאנגלים, שב-1200 לא גזלו מהאירים אדמות, ולא הגבילו אותם בשטחיהם, והכירו בלאומיות האירית מהרגע הראשון. ב-1900, משום מה, התהפך להם התקליט, והם התחילו לגזול, להגביל, וטענו שהלאום האירי לא היה ולא נברא. _____________ התכחשות לזכותו הלאומית של הנכבש היא הלחם וחמאה של הכובשים לאורך ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
היסטורית הכיבוש האנגלי (ולאחר מכן בריטי) באירלנד היא סבוכה ומורכבת. במאה ה12 התחיל הכיבוש בידי ברונים שודדים שאכן חיפשו אדמות חדשות ובעיקבותם הגיע מלכם הנרי השני שכבש את הארץ. (לכיבוש היה דרוש אז אישור של האפיפיור ולמרבה מזלו של הנרי, בתקופתו היה האפיפיור האנגלי היחיד בהיסטוריה.) זה לא מנע התערבבות חברתית בין אנגלים ואירים ולא עזרו בכך גם תקנות מחמירות של אדוארד השלישי. היחס לאירים התחיל להחמיר בימי אליזבת הראשונה ובימי אוליבר קרומוול ומאז האירים הקתולים היו נתונים לדיכוי ולזילזול. כל זה היה קיים הרבה לפני 1900. העובדה שהכובש תמיד שולל את זכותו הלאומית של הנכבש היא לא תירוץ. ישראל שהתעלמה מהפלסטינים במשך שנים, הזיקה בכך לעצמה. מעמדה המדיני המידרדר והולך בשנים אלו הוא פועל יוצא מכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |