בתשובה להמסביר לצרכן, 27/10/09 22:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לקח לי הרבה זמן לגלות שהופנתה אלי שאלה. אני קצת הולך לאיבוד בשיטת השרשור של "האייל הקורא"... לגופם של דברים: הסיטואציה שאתה מתאר מפורכת לחלוטין. בשום אסיפת קיבוץ, בתמוז, בקבוצות שיתופיות אחרות או בקיבוצים מהסוג ה"ישן" לא יכולה להתחולל סצנה כזאת. ודרך אגב: אין לי הרבה ספרים. בעצם יש לי. אבל הם לא בבעלותי. הם בבעלות הספריה של אוניברסיטת תל אביב. בכל פעם שאני נזקק לאחד מאלפי הספרים הללו אני נוסע לשם ולוקח את הספר שאני זקוק לו. כמעט תמיד אני יכול לשמור אותו אצלי לכל משך הזמן שאני זקוק לו. לפעמים מדובר בשנים. אני מציין זאת כי גם זה קשור לויכוח על הבעלות. יש עוד דרכים להפוך משהו לשלך גם מבלי לבעול אותו... שבת שלום יפתח |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אגב, למיטב הבנתי, תקנון האייל איננו מחייב להשיב על שאלות שמופנות לכותב או למגיב. אבל כמובן שזה תמיד מבורך. אם אתה כבר מעוניין להשיב, אז השאלה העיקרית שהפנתי אליך איננה בעניין הספרים (זו דוגמה, אולי לא מוצלחת מספיק. אפשר להחליף בקומקום, פסנתר, או ציוד לסקי, טבעת יהלום, תקליטים וכו'). השאלה העיקרית והכללית הייתה: "מאוד מסקרן היכן אתם מעבירים את הקו של "באופן ישיר ומיידי". כלומר איך, ומאילו שיקולים, נקבע אילו חפצים חומריים מותר לחברי הקהילה לבעול לבדם ואילו חפצים נבעלים בצוותא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |