|
זה כל כך מקסים. אלוקים שלה איתה. איתה על כל רבדי הנוכחות, על כל ההדרגתיות שבהם.
אלוקים איתה כמשאב פנימי (מזוודה), כמקור השראה (יציף), כמקור לאושר, כנוכח מוחשי וכרע מקסים(יספר לה בדיחות שיצחיקו אותה) הוא הפרטנר שלה לשירה, אולי פה פסגת הקשר שבינהם. המכשולים שאתה תציב יהפכו לסוג של בדיחה פרטית ולחומר הכתיבה המשותף שלהם. והקשר הניגודי והמשלים בין הפגיעה שלך לבין תגובת האלוקים שלה שבאה לידי ביטוי ב"אני" שלה המתואר כפועל יוצא הוא נאדר (מעל לנהדר). [אתה תטביע, והוא יציף. אתה תראה אותה בוכה, הוא יצחיק. אתה תשים אצעדות, הוא ילטף (פה גם תצא השירה..)אתה תסגור, היא תשמע קולות של חופש] הנה חוסר השליטה שלך עליה, על מה שהיא באמת. המקום שלך ממונף על ידה והיא הופכת לאכילס נטול עקבים..אולי יש לומר: נטול עכבות בשחרורה המוחלט, במעופה אל מעבר למקום שבו פגיעותיך אפשריות. כי אלוקים שלה מספר לה על החופש. החופש הוא סיפור אלוקי.
(צר לי על ה- ק' המחליפה לאורך מכתבי את ה- ה' הגרונית והיפה והההההאלוקית. זה האלוקים שלי, שהוא מעבר ל- ה' ול- ק' גם יחד..)
תרשי רק לשאול לגבי המשמעות של "שלה" בפיסקה שלפני האחרונה: "אצלך הוא יהיה כפתור/ללא שמלה/ הוא אלוקים שלה". (ה- ש' בחיריק, מה היא אומרת?) תודה על ההנאה הצרופה בר'
|
|