בתשובה להאייל האלמוני, 20/10/09 22:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי מרוב שהסברת לאט התבלבלת בעצמך. מה שהוא עשה זה להיות שיפוטי לגבי באופן אישי, בלי לתת נימוקים לדעתו (הנגדית, אני יכול רק לשער) מלבד לצורך הגחכת שלי (ולא בשום שכל). אני חדש פה, ולא בקיא בסולם האייל הקורא להתדיינות טובה. אין ספק שסנוביזם וסרקזם ובוז באופן כללי שיש פה, אינם אלא רעש לבן משעמם, ולא את אלה אני רוצה לאמץ לי. לעצם העיניין 1. יש נקודות חפיפה בין מאפיינים של המציאות שכפה הנאציזם על האחר, לאלה של הציונות. 2. מועיל להסב את תשומת ליבם של הציונים (או נכון יותר - לקרוע מעליהם את מסיכת ה"יזכור") לנקודות בסעיף 1. א. מפני שאף שקשה בדרך כלל לראות את המציאות מהפרספקטיבה הנגדית של הקונפליקט, ניתן לצפות מהעם היהודי ליתר הצלחה בנושא, לאור נסיונו המר באותו צד אחר של הקונפליקט, ולשאיפה להימנע מדיכוי שיטתי של החלש. מי שנכווה ברותחין וכו'.. ב. מפני שזכר השואה עצמו יצא נשכר אם יוליד לא רק אגרסיביות פרנואידית ושוללת זכויות אדם (בנוסף לטיולי פולין ומוזיאונים מושקעים), אלא גם ובעיקר התנהלות מוסרית שלפחות תנסה להוות משקל נגד ממשי (ואפילו מוצהר אני מעז להגיד) לאותו רוע קיצוני שהוא מנכיח ברוב ממלכתיות. זו בקצרה הטענה שלי. אז נניח שאני מתדיין ממש ממש גרוע, ודפוק וטיפש ומטומטם. כשמתדיין טוב ממני יתייחס לגופו של עניין, זה יהיה מרענן (המסביר לצרכן יוצא מהכלל הזה). שלך בדמגוגיות מטורפת |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |