|
||||
|
||||
בספרו "עיתונות תחת השפעה" 1 מדבר הד"ר דניאל דור על יחסם של כלי התקשורת המודפסים הישראליים לתקופת החודשים הראשונים שאחרי אוקטובר 2000. אחד מהכלים העיקריים בהם משתמש הד"ר הוא בחינת התוכן המוצג בכותרות, לעומת התוכן שהוצג בכתבה גופא. הוא מגיע למסקנה כי העיתונים הציגו תמונה מעוותת וחד-צדדית של המציאות, וכי במקרים רבים ניכר ההבדל בין התוכן שסיפקו הכתבים לבין התוכן שבחרו להדגיש העורכים - בצורת ההדגשה, בנתינת כותרת, במיקום הידיעה, וכן הלאה. כלומר, הכותרת הביעה מסר אחד, חד-משמעי על פי רוב, בעוד הכתבה הכילה לעתים שתי דעות או יותר, ונמנעה מלחרוץ דעה, ולעתים רק מידע. אני מסיק: הכותרת נהפכה, הלכה למעשה, חלק מ"חלק ב"' של העיתון - מוקם בו מובעת דעה פרשנית וסובייקטיבית לחלוטין. דעה זו, בקריאה לא ביקורתית, מחליפה פעמים רבות את התוכן האובייקטיבי (במסגרת האפשר), ולעתים מציגה אותו באור אירוני או מלגלג, כך שיחסו של הקורא מוכתב מראש לטקסט שנמצא לפניו. העורכים של שני העיתונים הגדולים נוטים לגישה המקסימליסטית במובהק, בעוד עורכי הארץ נדמה כמצליחים לעמוד בפרץ, גם אם באופן חלקי. בכל אופן, הספר מרתק ומומלץ, גם אם חלק מהדוגמאות שלו בעייתיות משהו. הדעה שלי היא כמובן שיש לשאוף לאובייקטיביות רבה ככל הניתן בהבאת מידע ("חלק א"'), ולהפרדה שלמה בין "חלק א"' ו-"חלק ב"'. כמו כאשר דובי מדבר עם מישהו על האתר, ואומר שהוא לא עושה את זה בתור עורך ראשי, כך עליו לפרסם חדשות ולבחור כותרות מתוך רצון להעביר מידע. את הדעות של כולנו יש לשמור לתגובות ולמאמרים. כך נמנע ממסגור מוקדם של השיח והדעות "המקובלים", ונשיג דיון פורה וביקורתי יותר. ------ 1 הוצאת ספרות עכשיו |
|
||||
|
||||
אז רגע, האם הכותרת שנתתי, לדעתך, היא "רעה"? אני חושב שערן לקח את כל הנושא לכיוון הלא נכון. העובדה הפשוטה היא שהכותרת שהוא נתן לא נתנה שום מידע, ולא היה לה שום ערך עיתונאי (או אחר). הכותרת שאני נתתי כוללת מידע חדש, יש לך ערך עיתונאי (ופוליטי) ברור, ואין בה נקיטת עמדה - הדברים נאמרו ע"י ערפאת. האם הקורא מאמין לו או לא? זה כבר לא אמרתי. לא אמרתי "ערפאת שוב שיקר באומרו..." או "ערפאת, במיצג של כנות ברורה, אמר...". אמרתי שהוא אמר, וזה נכון. כמו כן, אחת הסוגיות שיש לדון בהן היא שהגישה המינימליסטית היא מאוד מקסימליסטית - אין עיתון שיכול לכסות את כל מה שקרה במדינה, באותה בולטות ובאותה רמת עניין. זה יהיה עיתון בן אלפי עמודים כל יום. גם לגבי הכותרת - הכותרת, כצפוי, אינה יכולה לספק את כלל המידע. היא מספקת את המידע שנחשב הכי חשוב, הכי מעניין ו/או הכי ממצה. "החמאס הרג שלושה במגדל משה" זו כותרת ממצה, אפילו אם כותרת שלמה יותר תהיה "החמאס הרג שלושה בהתנחלות מגדל משה בנקמה על כך שיהודים מהישוב הרגו עיזים של תושבי ישוב ערבי סמוך". יש, בסופו של דבר, גבול לכמות המידע שניתן להכניס בכותרת. ברור שאנחנו באייל מנסים להכניס יותר מידע מאשר מעריב מכניס בכותרות הענק שלו. אבל גם מעריב וגם ידיעות כן כוללים כותרות אינפורמטיביות - בעמודים הפנימיים של העיתון, כל הכותרות הן כאלו. למעשה, בידיעות ומעריב, מרבית הסיכויים הם כי עד שהקורא יראה את העיתון, הוא ידע כבר מה הנושא המרכזי, והכותרת בין כה וכה לא תחדש לו דבר. הכותרות האדומות, אם כן, נועדו למשוך את העין ולנסות לגרות את הקונה לרכוש דווקא את העיתון הזה ולא את המתחרה. ברור כי מרבית האנשים קוראים אותו עיתון. נראה שעיקר פעולתן של הכותרות האדומות הוא בניסיון לגרום לאנשים שאינם קונים עיתון באופן קבוע, לקנות עותק באותו היום. אם זה מצליח או לא - לא יודע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |