|
||||
|
||||
למה? עדות אישית - לפני כשנה עמדו מחוץ לסופרמרקט השכונתי שלי נשים (חילוניות, אגב) שהחתימו עצומה למען טלוויזיה "נקייה" יותר. סירבתי לחתום על העצומה והסברתי מדוע - תפקידם של ההורים לדאוג לילדיהם, לחנך אותם ולהכין אותם לעולם האמיתי, ולא להתעלם ממה שלא מוצא חן בעיניהם. אני חושב שדווקא פיתוח חשיבה ביקורתית לנוכח המציאות חשובה יותר מעולם וירטואלי לנפשות הילדים הרכות - ילדים ילמדו לדרוש ולחקור ולא לקבל דברים כפשוטם. ילדים ילמדו כי לכל סיפור יש שני צדדים. ילדים ילמדו שאין דברים שהם טאבו. ילדים יגדלו להיות אנשים חושבים. אני לא רואה בעיה עם זה. וודאי שהאסירים שיובל רבינוביץ' פגש אינם מידגם מיצג של האוכלוסיה. הם, מן הסתם, מדגם מייצג של אוכלוסיית האסירים (אסירים חולים כנראה, שהרי יובל הוא רופא). |
|
||||
|
||||
אם קיים ציבור לקוחות שמעוניין בטלויזיה נקיה יותר, מותר ואף רצוי כי יפגין בפני ספק השירות גודל משמעותי דיו כדי לזכות להתייחסות. אם בילדותי יכול היה ילד לרבוץ מול סדרות מרתקות כמו 'בעין מתימטית', היום ערוץ הילדים ודומיו מפמפמים אשפה לראש הזאטוט. זכותן של אותן נשים לקרוא לשינוי. (ליאור גולגר, נגמל מטלויזיה לפני שנתיים, מאז לוקח שחטא פה ושם) |
|
||||
|
||||
לא שללתי, חו''ח, את זכות המחאה. הסברתי מדוע אני מתנגד למטרה. |
|
||||
|
||||
אין ציבור גדול מספיק, בגלל שלרוב האנשים (שאני מכירה) שמתנגדים לחלק מהדברים שמשודרים בטלויזיה פשוט מאוד אין טלויזיה בבית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |