 |
מלחמת ששת הימים העניקה לנו דימוי של דויד שניצח את גוליית. אין מיתוס אנושי נפלא יותר מאשר חלשים שלוקחים את גורלם בידם ומנצחים כנגד כל הסיכויים. הניגוד בין דימוי העוצמה הערבית לפני המלחמה, הרברבנות והברוטאליות שלהם לבין התבוסה המהירה שהנחילה להם מדינת ישראל הקטנה והצעירה היה קלף מנצח של הדימוי הישראלי במערב.
לאחר תחילת תהליך אוסלו, ממשלות ישראל זכו לטפיחה על השכם בכל פעם שנתנו ויתור חד צדדי כלשהו לפלסטינים. בעקרון הפלסטינים עומדים במרכז העניין הבינלאומי. המטרה היא לתקן את העוול שנגרם לפלסטינים, ולממש את זכות ההגדרה העצמית שלהם. זה המצב גם בארה"ב.
המצב הזה מסוכן מאוד לישראל. אם תתבונן בתהליך שינוי העמדות של ישראל לאחר תחילת תהליך אוסלו תראה שעמדות הליכוד כיום, נמצאות הרחק שמאלה מעמדות העבודה לפני תחילת התהליך. חל סחף מוחלט בעמדות ישראל; גם ממשלת אהוד ברק וגם ממשלת אולמרט הסכימו כבר לקבל בעקרון את זכות השיבה. הרשות הפלסטינית היא כבר מדינה בפועל, שזוכה להכרה מדינית רחבה, ללא שלום עם ישראל וללא הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית.
תהליך אוסלו הפך להיות מכונת השמדה מדינית של מדינת ישראל. כל מה שהערבים לא יכלו להשיג במלחמה הם משיגים בתהליך מדיני. כל מה שישראל מצליחה לעשות הם תרגילי השהיה שאינם עוצרים את התהליך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש