בתשובה לאפופידס, 08/10/09 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה שבהשראת הממשל החדש ממשיכים להתדרדר הקשרים שכבר נוצרו בקושי רב בין ישראל לעולם המוסלמי. מנהיגי המדינות המוסלמיות מבינים שכבר אין צורך בקשרים עם ישראל לשם יחסים טובים עם ארה"ב, אלא רק מחיר שצריך לשלם בבית, שנראה עתה מיותר: "רק לאחרונה העדיפה אנקרה לרכוש לווין ריגול צבאי מאיטליה, למרות שהוא נחות בביצועיו ויקר במחירו מהמוצר הישראלי שהוצע לה...אבל ביטול ההשתתפות בתמרון האווירי הוא תפנית של ממש לרעה...טורקיה, המעוניינת להתקבל לאיחוד האירופי, לא הייתה מעזה לנקוט צעד כזה נגד רצונה של וושינגטון ובעלות בריתה" ירדן: ערביי ישראל והשטחים יזמו מהומות אלימות. ישראל הצליחה להרגיע את המצב ללא הרוגים כלשהם, ועדיין: "על פי דיווח בעיתון אל-קודס אל ערבי, העבירה ממשלת ירדן מסר עקיף לישראל, ובו איום מפורש כי תגרש את השגריר בעמאן" (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1120462.html). למה? בגלל הטרנד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלינקים שהבאת מוכיחים רק דבר אחד: מי שמסתמך רק על כוחו ובז לדיפלומטיה, ימצא את עצמו מבודד או (במקרה הטוב) במעמד הולך ויורד. מעמדה של ישראל נחלש מאז "עופרת יצוקה" ורק השתחררות מהקיבעון הכוחני של התפיסה הישראלית ופנייה לדרך המו"מ תשנה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להזכיר לך שמי שפתח ב"עופרת יצוקה" (כמו גם במלחמת לבנון השניה) היה הצד הערבי. אכן מעמדה הבינ"ל של ישראל נחלש מעט לאחר מלחמה זו - והרבה כתוצאה ממדיניות הממשל החדש, אך מעמדה הצבאי בעיני העולם הערבי התחזק. הראשון משפיעה על הנכונות לחזק את הקשרים עם ישראל ואילו השני על הנכונות להלחם בה (ישירות - כמו חיזבאללה והפלסטינים, או בעקיפין, כמו מצרים, סוריה ואירן). מה אתה מעדיף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. ההתגלגלות ל''עופרת יצוקה'' התחילה כתוצאה מהסגר על הרצועה וסירובה של ישראל להידבר עם החמאס. מוצדקת ככל שהיתה התגובה על הקסאמים, עוצמתה וחוסר הבחנתה בין חמושים ואזרחים היתה חסרת הצדקה. בנוסף לכל, נסיונותיה של ישראל לטייח עדויות על מעשים שנעשו במבצע ודחייתה הצבועה את הדוחות האובייקטיבים שנכתבו על המבצע רק החמירו את מצבה והוכיחו את ניתוקה המנטלי מהפוליטיקה הבינלאומית. ''אכן מעמדה הבינ''ל של ישראל נחלש מעט לאחר מלחמה זו - והרבה כתוצאה ממדיניות הממשל החדש'' - שטות מאין כמוה. לו ישראל היתה נכונה יותר לאמץ את דרך אובמה, מעמדה הבינלאומי היה משתפר פלאים. נכון יותר להגיד שהתמיכה הבלתי מסויגת של מימשל בוש בישראל החליש את מעמדה. לגבי הנכונות הערבית להילחם בישראל, שום ניצחון צבאי של ישראל לא גרם לכך אי פעם. רק תהליכים מדיניים הם שסיימו שנות לחימה ארוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי סוף התגובה (השאר כבר נענה באתר בהרחבה. אנא בדוק את מכלול העובדות), אני לא בטוח שהבנתי את הניסוח, אך זכור שרק לאחר תבוסת 67' חוסיין ממש עבר "עבר לצד שלנו" תוך כדי הדברות עם הנהגת ישראל ואף בגידה במחנה הערבי כאשר הדליף את דבר המלחמה שמצרים וסוריה מתכננות. תבוסת 67' וההתשה לעומת זאת הביאו את סאדאת להכרה שקשה יהיה להכריע את ישראל במלחמה, ואז, בניגוד לשהוסכם בועידת חרטום רק ארבע שנים קודם לכן 1 הסכים גם הוא להדברות עם ישראל. אפילו מטרת המלחמה בה הוא פתח לאחר מכן היתה הידברות עמה. אם אתה מכיר עובדות אחרות - אנא האר את עיניי. ------------------------------------------------------- 1 ועידת שלושת הלאווים, עליה נכתב שיר שלושת הלאווים: http://www.youtube.com/watch?v=NzJ2NKp23WU . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילת המשפט השני צ"ל "באופן דומה, תבוסות 67' וההתשה הביאו את סאדאת להכרה...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה בהנחה שנאצר האמין שיכריע את ישראל לאחר גירוש כוח האו"ם מסיני וגם במלחמת ההתשה אחרי מלחמת ששת הימים. אתה חושב שנאצר פתח במלחמת ההתשה כדי להכרריע את ישראל? או שסדאת פתח במלחמת יום הכפורים כדי להכריע את מדינת ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שנאצר רצה לכל הפחות לסלק את ישראל מסיני כשפתח במלחמת ההתשה, אבל לא בדקתי את זה. נדמה לי שמטרת המינימום הצבאית של סאדאת במלחמת יום כיפור היתה אחיזה כלשהי מעבר לתעלה, שתאפשר להשיג מדינית את מה שלא הושג צבאית - סיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו גם היתה מטרתו של נאצר: שלא נשב בנחת על גדות התעלה ונשכשך בה את רגלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הדליף" הכוונה לפני מלחמת יום כפור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אני שמעתי לאחרונה הסטוריון (נדמה לי שאפילו הוא עבד במח' ההסטוריה של צה"ל אבל ממש שכחתי את שמו) שייתכן ולמעשה ההדלפה של חוסיין לא הייתה כל כך דרמטית כמו שהוצגה. היו מספיק ידיעות על מוכנות המצרים והסורים למלחמה ועל זה שיש להם תוכניות מתקפה. זה לא היה חדש. חוסיין למעשה סיפר מה שפחות או יותר היה כבד ידוע, שיש למצרים ולסורים כוונה לצאת למלחמה. ולראייה, הוא לא נתן מועד וזמן ספציפי וגם ההתייחסות הישראלית לאזהרה שלו הייתה בהתאם: לא ידיעה קונקרטית אלא אזהרה על כוונות המצרים שלא חידשה הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה אכן כך, וזה כמובן טעון בדיקה, זה אכן היה פחות דרמטי מבחינת התרומה המודיעינית. אך אולי כן דרמטי מבחינת המהפך שעבר מי שניסה להשמיד מדינה והוכה על ידה שוק על ירך ועתה, רק שש שנים לאחר מכן במקום לערפל המצב ולהרגיעה בדיסאינפורמציה, מזהיר אותה מפני חבריו לנשק הקמים עליה שוב. צריך לראות את ניסוחיו המדוייקים של חוסיין כדי לתקן את שידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך אינם מתיישבים עם האירועים ההיסטוריים. הקשר בין ההאשמים לבין ישראל היה קיים עוד לפני קום המדינה. הצטרפות חוסיין למלחמת ששת הימים לא נבעה מהתחושה שהנה הולכים להשמיד את מדינת ישראל והוא מצטרף למאמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסיין לא בדיוק הצטרף למלחמת ששת הימים, הוא יותר "הצטורף". הליגיון אמנם השתלט על ארמון הנציב (מטה האו"ם) וירה מספר פגזים סימליים לכיוון כללי של ירושלים המערבית, להוכיח לאחיו הערבים שהוא לא הסוציומט שיושב בצד כשהם חוגגים. הוא לא לקח בחשבון (או אולי הוא כן, וייחל לכך? יש בלבניסט בקהל?) שישראל תנצל את ההזדמנות ותגאל אותו מ"הגדה המערבית" על תושביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שהתכוונתי. לחוסיין לא היו הרבה ברירות אלא לקבל את הפיקוד המשותף עם מצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם ירה לכיוון ת''א, והוציא פקודת-יום תוקפנית להפליא, וגם קיבל הבטחות ישראליות שאם לא יצטרף ''ממש'' למלחמה - ז.א., אם יסתפק רק בפעולה סמלית או בכלום - לא יפעלו נגדו. ההפגזה שהלגיון הוריד על ירושלים (ורמת דוד, ועוד כמה מקומות) הייתה גדולה בהרבה מ'כמה פגזים סימליים'. וכמו-כן, בתחילה נאצר שכנע אותו שהוא מצליח, ולקח לחוסיין קצת זמן להבין לאיזה בוץ הוא נכנס - הוא לא ידע תחילה שחה''א המצרי הושמד ולא להיפך. יש מחלוקת האם המצרים הוליכו אותו שולל כדי לגרום לו להיכנס למלחמה או לא, אבל די ברור שהוא בחר במלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מתכוון להוראה לטבוח את כל היהודים בכל ישוב יהודי שיכבשו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזו הייתה רוח הדברים, אני לא זוכר את המילים המדוייקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי בזמנו בעיתון את הדיווח הזה. קצת קשה לי להאמין וגם אז היה בי ספק. לכן לא ייחסתי לידיעה ''מילים מדוייקות''. אבל אולי היתה פקודה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 510125 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כח צבאי הוא כמובן הכרחי להישרדות באזורנו אבל שום ניצחון צבאי, גדול ומרשים ככל שיהיה, לא יביא להכרה ערבית בחוסר התוחלת של מלחמה בישראל. להיפך, מדינות ערב או אירגוני טרור ימשיכו להתחמש ויחכו לסיבוב הבא ומלחמת יום הכיפורים היא דוגמא טובה לכך. המקרה יוצא הדופן של ירדן נובע ממישטרה הפרו-מערבי והיחסים המיוחדים שהיו לה עם ישראל עוד לפני ששת הימים. זה לא מקרה שמעיד על הכלל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |