|
||||
|
||||
כלומר אתה מצדיק את אי-מתן זכות כניסה לרכב הזה בזה שאתה (כביכול) מתחשב באלה שמאחוריך, הצדקה מוסרית לפעולה לא מוסרית. אם תחשוב על זה עוד קצת תגיע למסקנה שלא משנה אם תתן אתה ל''נדחף'' להכנס או מישהו מאחוריך- מישהו בסוף יתן לו ולכן העיכוב המדובר לכל הנהגים יקרה במוקדם או במאוחר. אגב, אני חושבת שלכולנו היה קל יותר לתת לאחרים להיכנס לפנינו אם הייתה מתפתחת פה תרבות של יצירת קשר עין עם הנהג ברכב האחר (כשאנו מבקשים להיכנס, כמובן שלא בסיטואציה שחתכנו את הממתינים אלא סתם בהשתלבות רגילה) ואם היינו טורחים להניף יד לתודה אחרי שנתנו לנו להיכנס (בדיוק כמו שקורה בארצות שונות בחו''ל). |
|
||||
|
||||
או שהיא לא תמצא. או שיקח לה יותר זמן והיא תשתדל לא לחזור על ההדחפות. אני מדי פעם מנופף לתודה למי שנתן לי שכות קדימה או נתן לי לעקוף. לא ראיתי אף אחד מודה לי ולכן אני מניח שגם נהגים אחרים בד''כ לא רואים את המחוות שלי. (אפשר כמובן לצפור לאות תודה) |
|
||||
|
||||
אני דווקא הבחנתי לא פעם בהודיה - בתנועת יד או במנוד ראש. אז או שאתה צריך להעלות את מספר המשקפיים או שאני צריך להעלות את מינון הכדורים ההם (: |
|
||||
|
||||
מה את, פליאה אלבק? את טועה בניתוח הבעיה. משל למה הדבר דומה, לרופא שרושם תרופה להורדת לחץ דם. בא אליו כלכלן ואומר לו, דוקטור, למה תרשום תרופה יקרה זאת, וממילא במוקדם או במאוחר סוף הפציינט למות? כן, עונה לו הרופא, אבל מוטב מאוחר. |
|
||||
|
||||
אולי היא שמעון אגרנט, תגובה 287372 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |