|
מדוע אתה סבור שאני אמור לבנות את השקפתי על המין האנושי על סמך הידיעה שקיימים אנשים כאלו?
אני יכול להציע תזה שמובילה להלך המחשבה הזה: רדוקציה חמורה של בני-אדם ליצרים בסיסיים ולמבנים נפשיים ראשוניים ואנחנו מקבלים בין השאר צורך עמוק להרשים את הזולת ולקנות כך מעמד חברתי. התרבות והקודים החברתיים ("ספרים בסלון") ממתנים את היצרים הבסיסיים ולא מאפשרים לנו לראות אותם במהלכם השוטף של הדברים. מקרי קיצון של אנשים ("כריכות ספרים בלבד") חושפים את היצרים האלו, שהתרבות מכסה עליהם. אם זאת התזה, אני לא שותף לה. אני לא רדוקציוניסט באופן כללי, ואני חושב שבני אדם פועלים גם מתוך רצון להשתפר ולהיות טובים יותר, לא רק מתוך רצון לספק יצרים בסיסיים.
|
|