 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שאתה כותב הוא הגדרה מאד מצומצמת של החירות עד כדי פשטנות. כמו שמישהו אמר שלעניים יש חירות לישון מתחת לגשר. למוסדות הפיננסיים בוולסטריט היתה החרות להפיל את כלכלת העולם. החרות היא לפעמים משחק סכום אפס. מתי המעשים שלי גורמים למישהו לאבד מחירותו? |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |