 |
|
 |
||
|
||||
 |
באמת מה חדש? בשנה האחרונה חזינו בקרקס תקשורתי ראשון במעלה. איני חושב שמישהו מסוגל למנות את מספר הפעמים שמוזכרת ה"הסברה" בדיווח החדשותי. בשנה האחרונה הפכה התקשורת למעין גוף פוליטי, או שמא פופוליסטי, אשר עושה בפוליטיקה כבשלו. לפני שנת האינתפדה היה נראה כי התקשורת היא מעין גוף שקוף וחף מאינטרסים (כך לי נראה.) מעין מטא מציאות. עתה, בכל משדר חדשותי ישנו פרשן אחד לעינייני ערבים, אחד לעינייני כספים ומניות ואחר למדיניות הממשלה. מה שנראה כדיווח שקוף וחף מאינטרסים הפך עבורי למשחק כוחות מתוחכם ומניפולטיבי, בפעם הראשונה הבנתי שאנו האזרחים שבויי התקשורת. איך ניתן לקבוע איזו ידיעה חדשותית חשובה יותר? איך גורמים לידיעה שולית להפוך לאייטם חדשותי? איך מורידים מערכו של אירוע? לאדוני התקשורת הפתרונים! מידי יום ביומו אנו מולעטים בפיסות מידע כמעט אינסופיות ומותכן עלינו לברור את הידיעות הרלוונטיות לחיינו, או את אילו שמשקפות את הדעות האישיות שלנו. עיתונאים משמאל ומימין מכתיבים לנו את סדר היום הלאומי ופורטים על נימי רגשותינו באמצעות כתיבה בוטה ומתלהמת. מעטים הם האנשים שלא חשו את הזיקפה הלאומית יום לאחר שנתפסה הספינה קארין איי וזאת הודות למסיבת העיתוניים המתוקשרת ובתקוות שתלו בה ראשי מדינתנו. לדעתי הגישה המנימליסטית חוטאת למציאות ועיתונאי שנוטה לדבוק בה משאיר את הזירה פתוחה לעיתונאים אחרים שדעותיהם שונות ואף סותרות את דעותיו. יש בכך חוסר מוסריות! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין אותך נכון, אתה מעדיף את הגישה המקסימליסטית בשל "בעיית הקפיצה" - עיתונאי בודד שיעדיף גישה זו לא ישיג את אותה חשיפה כמו רוב העיתונאים שמעדיפים את הגישה המקסימליסטית, וייתכן אף מגוייסים למטרות תעמולה שונות. עם זאת, לו היה ניתן באורח פלא "לכפות" על העיתונאים את הגישה המינימליסטית, האם היית מוכן אתה, כקורא, לבצע את חלקך ו"להתאמץ יותר" כשאתה קורא את חלק הדיווחים בתקשורת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למילה "לכפות" יש צליל צורם ולכן בתור קורא לא הייתי רוצה לכפות על אף מערכת את הגישה המנימליסטית. והיה עם יקום אדם ויחליט כי הוא רוצה להקים מן עיתון שכזה, שיפרסם רק את "החדשות היבשות" מבלי לצדד באף צד שנוגע להן אשמח להימנות בקהל קוראיו.אך שוב אני חוזר למה שאתה קורא "בעיית הקפיצה". נראה לי שכדי ליצור גוף תקשורתי חף מאינטרסים עליך לקבל מראש את האפשרות שלגוף הנ"ל יהיה קהל יעד מצומצם אם בכלל. אבל זה מוביל אותי לשאלה אחרת. האם באמת ניתן להציג את החדשות מבלי לפרש אותן? אני חושב ששנינו מסכימים שלא. אולי ניתן להציגן בצורה בלתי אמצעית, הווה אומר ללא ליטוש או ביאור של החומר. בבסיס הגישה המנימלסטית, מעבר להיותה ניטראלית וחסרת שדרה, ישנה תמימות.אני משער שהמצדדים בגישה הזו ישמחו לכפות על אמצעי התקשורת את אימוצה וזאת לא בשל רודנות חלילה אלא מתוך אמונה כי כך על התקשורת לנהוג. בתקופה שלתוכה נקלענו, בה אמצעי התקשורת משחקים תפקיד חשוב ביותר, הניסיון לרתק את העיתונאיים לגישה המנימלסטית הוא מעט מגוחך וזאת מפני שישנם "אתרי חדשות" ועיתונים סקטוראליים שמנפיקים כותרות בעלות אופי מסוים מאד, לכאן או לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים (וכך גם כתבתי) שלא ניתן להגיע לאובייקטיביות מוחלטת, והבאתי הסברים כבר במאמר. יתרה מזאת - איני פוסל גם פרשנות, כל זמן שלוקרא ברור שמדובר בפרשנות ולא בדיווח. אני, כמוך, חושב שאין ולא תהיה דרך לגרום או לכפות אובייקטיביות מינימליסטית באמצעי התקשורת הממוסדים. עם זאת, אני מקווה שאנחנו, כאן באייל, משתדלים לנהוג בצורה כזו, ככל הניתן. אמנם אנחנו עדיין לא מעצמת תקשורת (אייל תקשורת?) אבל אנחנו כאן. האם אנחנו אלטרנטיבה? אולי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |