|
||||
|
||||
כשהייתי ילד הערצתי את לייקה ואת יורי גגרין. |
|
||||
|
||||
את גגרין אני עוד מבין (בכל זאת טייס סופר מוכשר; כל אחד יכול לטוס לחלל, אבל לעשות את זה אחרי בקבוק וודקה, זה כבר אתגר), אבל איך כלבה כלבת רחוב רוסיה, שנשלחה עם כרטיס לכיוון אחד לחלל, הופכת אצלך לגיבורה ? |
|
||||
|
||||
גם היא קיבלה לגימת וודקה. |
|
||||
|
||||
נו, אז אם היא קיבלה לגימת וודקה אז היא באמת לא כזאת גיבורה. היא היתה גיבורה אילו כל העניין היה נעשה בהסכמתה החופשית, הצלולה והמודעת, בהיותה בוגרת ובריאה בנפשה. |
|
||||
|
||||
הייתי ילד. |
|
||||
|
||||
ספר, משהו כמו בישימון ובערבה, בו הגיבור (הנחטף) מתחבר לגיבור נוסף- בן הארצות הצפוניות-קנדה, המניח מלכודות ומוצא מצבור נשק חבוי, ואז הם מתחברים מחדש אחרי פיצול עלילתי (כל אחד מהרמזים מוטל בספק) ? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה. אבל קודם אנסה להיזכר בדוגמאות למי שהפכו לסמל באופן ספונטני ו''מלמטה'', ולא כתכתיב של המימשל. |
|
||||
|
||||
אינני זוכר בישראל אבל בארצות הברית -לינדברג. |
|
||||
|
||||
מאיר הר-ציון. קיבלתי את הספר שלו לבר מיצווה http://www.202.org.il/Pictures/Footer/books/6.jpg |
|
||||
|
||||
אכן מאיר הר ציון הפך לאגדה . למדו איתי בתיכון מושבניקים מתל עדשים ואחד מהם סיפר שעיתונאי ריאיין את מאיר הר ציון ושאל אותו מה הדבר גורם לו את הסיפוק הרב ביותר. הוא ציפה שיקבל תשובה על פי האגדה (לכבוש איזה הר גבוה וכד'). מאיר הר ציון ענה לו:"לתקוע סכיר בגב של ערבי". כמובן שלא פרסמו את התשובה הזאת בשום עיתון. זהו סיפור של מושבניק בשנות ה-60 ; אינני יודע אם זאת אמת. |
|
||||
|
||||
מוטי אשכנזי? השאלה גם למה את קוראת "תכתיב". אם יעל ארד או אסתר רוט שחמורוב הפכו לסמל זה גם בעקבות עידוד של הממשל אבל בהחלט לא רק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |