 |
קראו כיצד הסטנדרטיזציה והומוגניזציה של מערכת החינוך מביאות אותה לכישלון – לרבות ובין היתר יצירת "ליקויי למידה".
גם רובן הגדול של "ההפרעות" בתחום הלמידה והקשב, שקיבלו שמות שונים, כגון דיסלקציה מסוג זה או אחר, הפרעות התנהגות ולמידה, או הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (Attention Deficiency Hyperactivity Disorder – ADHD) נכללות בתופעה זו, וכן תופעות שנהוג לכנותן בעיות גיל ההתבגרות חוסר משמעת, מרדנות, תוקפנות, אלימות, נהיגה פרועה, שיכרות, השתייכות לחבורות ולכתות, השחתת רכוש, בריחה מהבית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה וכד’.
הטיפול ב"הפרעות" אלו נעשה על ידי שורה ארוכה של עובדים ומוסדות בתחומי הרפואה והחינוך: מורים יועצים, מורים לחינוך מיוחד, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, נירולוגים, מרפאים, מרפאים בעיסוק, במסגרת שירותי אבחון למיניהם, מחלקות ילדים בבתי-חולים כלליים, מחלקות ילדים בבתי-חולים פסיכיאטריים, מחלקות לילדים בסיכון, ועוד.
והבעיה איננה רפואית, ובתי ספר אינם בתי חולים. יעילותם של הגורמים המטפלים שהוזכרו לעיל היא נמוכה ביותר, עקב אי-הבנת הגורמים לתופעה, ובעקבות אי יישום חופש הלימוד וחופש הבחירה בבית הספר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש