|
||||
|
||||
נדמה לי כאילו בבסיס הדיון עומדת האקסיומה שהנהיגה האדיבה היא הנכונה. הייתי רוצה להציע פרשנות שונה לסיטואציה בכביש יש תחרות, מין משחק סכום אפס. מי שינצח בתחרות - יזכה במשאבי הדרך. אין משהו לא מוסרי בנסיון לנצח בתחרות (למעט עברות תנועה) כששתי מכוניות עומדות ברמזור, ומעבר לרמזור נתיב נסיעה אחד, הנהג שינצח בתחרות יקדים את המפסיד. ולטוענים שהתועלת מהמהלך זניחה אספר את ההמשך - ויזכה במקום החניה הפנוי בהמשך הדרך. השאלות המוסריות נראות לי דומות לשאלה - האם מוסרי לנצח במשחק שח? האם בנצחוני, אני פוגע בזכותו של יריבי להנות מהנצחון? האם הייתי רוצה שינצחו אותי? מה היה קורה אם כולם היו רוצים לנצח? |
|
||||
|
||||
למה מי שיגיע ראשון יזכה במקום החניה הפנוי בהמשך הדרך? הסיכוי שיש מקום חניה אחד שמחכה הוא אפסי. רוב הסיכויים הם שמקום החניה תפוס עכשיו, ויתפנה מתישהו בהמשך. תמיד, לפני כל מכונית, יש עוד מכונית. למכונית שנמצאת לפני הראשונה נקרא המכונית האפס. האם אתה טוען שהסיכוי שהחניה תתפנה בזמן בין ההגעה של המכונית האפס למכונית הראשונה גדול מהסיכוי שהחניה תתפנה בזמן בין ההגעה של המכונית הראשונה למכונית השניה? בהנחה של התפלגות אחידה, ככל שהרווח בינך למכונית שלפניך גדול יותר, הסיכוי שלך למצוא חניה גדול יותר, לכן נראה שדווקא לנהג האדיב (ששמר מרחק) יש סיכוי טוב יותר לזכות בחניה מאשר לנהג האלים (שהשיג את האדיב ונצמד לאפס). |
|
||||
|
||||
כשהסיכוי שיש חניה פנויה קטן מאוד - אם יש חניה - הרי זו חניה בודדת (p >> p^2 ) מכונית האפס עברה לפני הרבה זמן, כי הרמזור היה אדום, ואין שמאלה למכוניות בניצב. כדי למנוע את המצב שתיארת במשפט האחרון, כל המכוניות שמחפשות חניה ברחובות חד סטריים ללא רחובות שנשפכים אליהם - נוסעות במהירות אפס, או עומדות ומחכות לחניה שתתפנה ("סיר לחץ") ולעניין - הנסיון שלא לראות בהתנהגות על הכביש סיטואציה של תחרות הוא עקר לדעתי. אמנם לא בכל מטר של כביש יש תחרות, אבל בהחלט יש סיטואציות כאלה. אם נסכים שהדבר האמיתי שאותו אנחנו מעוניינים למקסם הוא את השלווה הנפשית שלנו - אז לדעתי ההכרה בכך שאנחנו נמצאים בתחרות בריאה הרבה יותר מאשר ההכחשה הנשנית של המציאות |
|
||||
|
||||
רוב הרמזורים שאתה עובר במהלך הנסיעה הם במרחק גדול מספיק מהמטרה שלך על מנת שעבור רובם (למעט האחרון, רק במקרה בו אין מכוניות מכיוונים אחרים) המרחק בינך למכונית האפס יהיה קצר כמו המרחק בינך למכונית שאחריך. אני עדיין מחכה להסבר סביר לגבי הרווח הצפוי מ''הניצחון'' בתחרות. |
|
||||
|
||||
המרחקים ממני (מכונית 1) למכונית האפס, ולמכונית 2 תלויים במהירות הנסיעה שלי. אם היא אפס (כמו שתארתי בתגובה הקודמת) - אני קרוב יותר למכונית 2. המיקום של המטרה שלי לא ידוע, בהקשר של חניה, כך שאני צריך להתנהג כאילו המטרה נמצאת מעבר לאופק שלי בכל רגע. הטענה שלי היא שיש סיטואציות בנהיגה שהן סיטואציות של תחרות. הדוגמה הבולטת ביותר לדעתי היא תחרות על חניה. אבל יש גם עוד - נסיון לעקוף משאית אטית במיוחד לפני המעבר לכביש חד נתיבי בדרך עולה ומפותלת. הרווח הוא זמן. כמה הדוגמאות האלה סבירות בעינך תלוי בנסיון הנהיגה שלך, אני מקווה. הטענה שבכביש _אין_ תחרות, אלא רק אגרסיביות קפריזית של נהגים שמתוייגים קטגורית כלא מוסריים - נראית לי פחות סבירה. |
|
||||
|
||||
בהקשר של חניה, כשאתה יוצא ממודיעין לתל אביב, המטרה שלך ידועה, תל-אביב, ולא רק תל-אביב, אתה יודע את המתחם בתל-אביב בו אתה מחפש את החנניה. ז"א שעבור 95% מהדרך החניה לא נמצאת מעבר לאופק. מניסיוני לנהג אלים יותר יקח יותר זמן למצוא חניה. הסיטואציה השניה היא יותר אמינה, מי שינהג באופן אלים יותר יכול להרוויח יותר זמן. אני מניח (מהשוואה שלי מול נהגים אלימים יותר) שמדובר בערך בחמש דקות מכל שעה. מצד שני, נהג אלים יותר מעלה את ההיסתברות להסתבכות שתעלה את זמן הנסיעה בהרבה. ובשורה התחתונה, כדאי לשאול את עצמנו: בשביל חמש דקות משעה שווה להיות אלים? לסכן את חייהם של העוברים והשווים? את בריאותך הנפשית והפיזית? את בריאותם של אהוביך? לא כדאי לצאת חמש דקות לפני הזמן? ואם אתה אומר לעצמך: "חמש הדקות האלה יקרות לי מכדי שאבזבז אותם בנהיגה משעממת?" אתה צודק. מצד שני, הנה משהו שאתה יכול להאזין לו באותם חמש דקות: |
|
||||
|
||||
בכביש יש תחרות. עדין, בתחרות יש כללים, וגם במסגרת הכללים ישנן טקטיקות משחק שהן במפורש דילמת אסיר. |
|
||||
|
||||
יש ויש ויש. לפעמים זה דילמת האסיר ולפעמים משחק סכום אפס. לא תמיד מי שנוהג באגרסיביות גם נוהג בצורה מסוכנת. יש כאלה שיחתכו אותך בשביל שנייה וחצי. למה זה חוסר מוסריות ולא תחרותיות? |
|
||||
|
||||
אני אתן לך דוגמה, כשעומדים ברמזור הדרך הכי מהירה היא לשמור מרחק מהרכב שלפניך( מורה הנהיגה שלי אמר לראות את הגלגלים של הרכב שמלפני) ואז כשאורות הבלימה כבים להתחיל לנסוע. לעומת זאת מה שאנשים עושים זה נצמדים לרכב שלפניהים. עכשיו יש לזה שתי סיבות הראשונה היא שהם מפחדים שרכב יכנס ברווח שבין הרכבים ,מה שמראה איך התנהגות לא מוסרית יכולה לפגוע בכל החברה. אבל גם כשיש רק נתיב אחד עדיין הם מתנהגים ככה מה שאומר שאולי הם חושבים שהם מתנהגים בצורה רציונלית אבל בעצם הם מתנהגים בצורה אגרסיבית. |
|
||||
|
||||
לגבי הדוגמה שהעלית, כשאני נצמד לנהג שלפני ברמזור - אני מאפשר לנהג שמאחורי ורוצה לפנות ימינה - להגיע לפיצול ימינה. כך שאני בעצם מפגין נהיגה מתחשבת ואדיבה - במחיר הקרבת תועלתי העצמית, כפי שהדגמת אתה (או מורה הנהיגה שלך, בעצם) זה לא קשור לטענה שלי, שאחזור עליה בפעם האחרונה: יש נהגים חלאות, ויש נהגים טפשים ומסוכנים. אבל יש כאלה שפשוט מנסים להשיג כמה שיותר ממשאבי הדרך המוגבלים. כל עוד הם לא מסכנים את הנהג שנחתך / נעקף / מה שלא יהיה -אין בזה חוסר מוסר. |
|
||||
|
||||
טוב מהניק שלך חשבתי שאתה אלים עכשיו מסתבר שאתה אלטרואיסט. בקשר לאוקימתה פשוט תחשוב שאחרי המכונית האחרונה אין צומת(מה שקורה די הרבה). ובקשר לטענה אני חושב שההתנהגות של רב הנהגים לא מתחלקת בין רציונליות או למוסריות אלא בין אגרסיביות לאדיבות. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. לפעמים גם השטח שלפני הצומת מוגבל. אם כביש שלפני הרמזור עמוס, הרי שאם לא אתקדם אתן לפחות מכוניות הזדמנות להכנס לנתיבי הפניה הנפרדים. |
|
||||
|
||||
לדעתי, בתנאי עומס צמצום המרווח בין מכונית למכונית מאפשר העברת יותר מכוניות ברמזור. לצורך הענין נניח שמשך הירוק הוא עשרים שניות, ושמשך זמן התגובה של נהג לכך שהנהג שלפניו התחיל לנסוע הוא שניה אחת. אורך של מכונית הוא כארבעה מטרים. אם המרווח שכל נהג שומר הוא מטר אז הנהג העשירי, למשל, מצוי במרחק של 45 מטר מהרמזור; אם כל נהג שומר שני מטרים אז הוא במרחק 54 מטר. הנהג העשירי מתחיל לנוע לאחר עשר שניות. ברור שכדי לכסות 54 מטר בעשר שניות הוא צריך להאץ בעשרים אחוז מהר יותר ממי שצריך לכסות רק 45 מטר ובהתאמה להגיע גם למהירות מקסימלית גבוהה בעשרים אחוז. הבעיה היא שבדרך כלל ברמזורים יש חסם עליון על המהירות שאתה יכול להגיע אליה, כיוון שאתה תלוי בנהגים שלפניך, ויש אי-רצון של נהגים להאץ יותר מדי כדי לא להאלץ לבלום. המהירות מגיעה לרוויה (נניח עשרים קמ"ש) ובמצב כזה מרווח קצר יאפשר ליותר נהגים לחצות את הצומת ובכך יצמצם את הפקק וייעל את כל המערכת. |
|
||||
|
||||
למכוניות שפונות שמאלה יש רמזור קצר בהרבה. לא הוגן לעכב אותן. נקודה נוספת היא שאתה מניח תאום מספיק טוב בין הנהגים: אתה חייב לנחש מתי הנהג שלפניך יתחיל לנסוע (ובאיזה קצב). מכוניות שונות מזנקות בתאוצות שונות. |
|
||||
|
||||
איך אתה מעכב את מי שפונה שמאלה בכך שאתה מקטין את המרווח בינך לבין הרכב שלפניך? התיאום מתבצע אוטומטית: הנהג שמאחור מתאים את עצמו לנהג שלפניו - לא כך אתה עושה? אם הוא זינק קצת יותר מהר אתה מאיץ כדי לא להסתכן בכך שהרמזור יתחלף לפני שתגיע, אם הוא זינק לאט אתה חורק שיניים ומרסן את רגל ימין. מכוניות שונות יכולות לזנק בתאוצות שונות, אבל ברמזור בדרך כלל מכוניות לא מנצלות את כל או אפילו רוב יכולת התאוצה שלהן (כלי רכב כבדים אולי עושים את זה). בדרך כלל במכונית אין לך בעיה להתאים את עצמך לנהג שלפניך. |
|
||||
|
||||
כל עוד הרכב לא הגיע לנקודת הפיצול בין הנתיבים, יכול להיות שהוא פונה שמאלה ויכול להיות שהוא ממשיך ישר. בהרבה מקרים המסלול הזה קטן למדי. לכן אם הן תיצורנה מרווח גדול מדי, התור שלהן יכנס לתוך הנתיב הרגיל ויעכב גם את מי שנוסע ישר. |
|
||||
|
||||
אבל אני מציע לצמצם את המרווח, לא להגדיל אותו. |
|
||||
|
||||
אבל אני מציע להשאיר אותו כמו שהוא (פגוש מול פגוש, בערך). יש לך הצעה ל־lossless compression טוב יותר? |
|
||||
|
||||
זאת שאלה מעניינת ואני מאוד מקווה שמישהו חקר אותה אמפירית. אני דווקא מרגיש אינטואיטיבית שצמצום המרחק יותר מדי עשוי לגרום דווקא להאטה, מכיוון שהנהגים לא מגיעים למהירות הרוויה שלהם בזמן. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהיא נחקרה, אם כי חיפוש קצר לא הצליח להביא תוצאות - אולי לא בחרתי במילות החיפוש הנכונות. יש לי ידידה שעסקה פעם במידול של תחבורה במסגרת תואר שני בפיסיקה, ואנסה לברר איתה אם היא יודעת משהו על זה. |
|
||||
|
||||
אם לא היו חוקי תחבורה (כפויים, מוסכמים) היו הרבה יותר תאונות ועיכובים. חשוב כמה פקקים נחסכים בגלל הציות הרגיל לרמזורים ושאר כללי זכות הקדימה. דרך אגב, שתי המכוניות לא בהכרח נוסעות לאותו כיוון. התחרות שלך הוא באופן כללי נגד השעון ולאו־דווקא על מקום חניה. |
|
||||
|
||||
בגלל שאתה ואחרים רואים בנהיגה בכביש עניין תחרותי, יש כל כך הרבה תאונות דרכים בכבישי הארץ. בא לך להתחרות, תהפוך לנהג מירוצים, במסלול מיוחד ונפרד. אל תוציא את האלימות שלך על אנשים חפים מפשע בכביש רגיל, שרק רוצים להגיע מא' לב' בשלום. |
|
||||
|
||||
אנשים רואים בנהיגה עניין תחרותי. יש משאבים מוגבלים - ומתחרים עליהם. להדחיק את זה רק מזיק לבריאות הנפשית. אתה יכול לקרוא להם לעבור למסלול מרוצים עד מחר. הם תחרותיים - והם על אותו הכביש כמוך. ההנחה כאילו כל הנהגים רק רוצים להגיע מא' לב' והנה מגיע הנהג האגרסיבי ומציק להם - לא תמיד נכונה. לפעמים חלק גדול מהנהגים נמצא בתחרות - ורק הנהג הפילוסוף הופך והופך בשאלה האם הם מוסריים, בעודו מחכה להשתלב. אני חושב שיש קשר בין תחרות לתאונות, אבל הוא די עקיף בדרך כלל אותם נהגים שיחתכו אותך בכביש הם אלה שינהגו עם רמת אלכוהול גבוהה בדם, לא ישימו לב לתנועה , ינהגו במהירות מופרזת וידברו בנייד שלהם תוך כדי. מתאמים סטטיסטיים מסוכנים. אפחד לא חושב להוריד ערבים מהכביש, למרות שהמתאם שלהם עם תאונות הרבה יותר גבוה. נהגים חתכו אותי, או לא נתנו לי להשתלב, די הרבה. למרות שבאמת ניסיתי - לא הצלחתי למצוא בזה שום פגם מוסרי. אפחד מהם לא סיכן אותי - ובכל זאת הם גנבו לי את החניה. |
|
||||
|
||||
סכום המשחק יכול להיות גם שלילי. מה אם יש תאונה? נצחון בתחרות לכשעצמו לא רק שאינו דבר שלילי, הוא דבר חיובי. אבל, כל זה בתנאי שמשחקים לפי הכללים. בדרך כלל הנהג האלים נוהג שלא לפי חוקי התנועה, או חוקי החברה שמהם הוא נהנה ביתר הזמן. |
|
||||
|
||||
אז אתה מצמצם את הטענה שלך ל"נהיגה לא חוקית / מסוכנת היא לא מוסרית"? |
|
||||
|
||||
כמו בהרבה מקרים במדעי ההתנהגות גם מסביב להגדרה של נהיגה אלימה יש דיון ומחלוקות כאשר חוקרים שונים מתייחסים לאספקטים שונים של הנושא. לדוגמה, חלקם מתייחסים לגורם וחלקם לתוצאה. אבל לצורך הדיון זה לא כל כך חשוב. על פי הספרות נהיגה האלימה היא גם מסוכנת יותר. ראה עמודים 13-15 במאמר הזה http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/nili_... שמסקר את הנושא ומציג גם את ההגדרות השונות לנהיגה אלימה. |
|
||||
|
||||
הרשה לי לחלוק על דעתך. ראשית בוא נבדיל בין נהיגה מוסרית, או אדיבה, לנהיגה חוקית. על מנת להגיע ממקום למקום מהר (וזו המטרה העיקרית) רוב הנהגים עוברים על החוק, שהוא במקרים רבים בלתי-אפשרי, לא-מעשי או סתם מטופש. בכך אין שום פגם. פגם יש כאשר גוזלים את משאביו של האחר, נהג שנדחף בראש טור מכוניות מעכב טור שלם (לעיתים קרובות ביותר ממה שהוא הרוויח), אני לא רואה הבדל בין גזל זה לכל גזל פעוט אחר. לא על כל דבר ראוי להתחרות, במיוחד כאשר אם תתפתח תחרות אמיתית, כולם יצאו מפסידים (אם כולם ינסו להידחף, אף אחד לא יוכל לנסוע בנתיב ממנו נדחפים, למשל). הרי אתה לא רואה כל מעבר בסמטה חשוכה כהזדמנות הוגנת לנסות לזכות בשעון שלך, נכון ? המקום היחיד בו יש מקום לתחרות על משאבים, הוא כאשר יש משאב שלא ברור איך הוא צריך להתחלק (למשל דוגמת הרמזור שלך), אם כי אני לא ממהר לברך אותך על נצחונך. האצה מהירה צורכת יותר דלק, דלק שכנראה יקר יותר משתי השניות שהרווחת בממוצע. |
|
||||
|
||||
למה משחק סכום אפס? זה הרבה יותר מורכב. נניח שהשאיפה היא להגיע כמה שיותר מהר, כמה שיותר בבטחון, כמה שיותר חסכוני בצריכת הדלק, עם כמה שפחות מתח ועייפות וכו'. כל המטרות הללו מחייבות שיתוף פעולה בין המשתמשים בכביש. את האמת הזאת כבר המועצה למניעת תאונות זיהתה כאשר אמרה שבכביש לא כדאי להיות צודק, כדאי להיות חכם. |
|
||||
|
||||
מתנצל על הקטנוניות (ועל העדפת הצְדיקה על-פני החוכמה), אבל נדמה לי שהמועצה עוד לא היתה קיימת כשהיה הקמפיין ההוא. מכל מקום, הוא היה מטעם חברת הביטוח "הסנה". (וזה בלי להיכנס לעובי הקורה של הכנסת המילה "כדאי" לתוך הסיסמה; היא לא היתה שם קודם, והיא מובילה למעקשים לוגיים-פילוסופיים שכדאי לדלג עליהם.) |
|
||||
|
||||
וכאן תורי להיות קטנוני ולהזכיר לך את העדפת הצדק על־פני הצְדיקה. |
|
||||
|
||||
תפסת אותי! אני נכנע ופורש. נהג בתבונה... |
|
||||
|
||||
באשר למשפט האחרון, נראה שאנו מאוד חכמים: "ישראל הפכה ב-2009 למדינה עם מספר ההרוגים הנמוך ביותר לנפש בעולם המפותח" (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3828373,00.h...). כמובן, היה נחמד למצוא לנתון מפתיע זה סימוכין נוספין. |
|
||||
|
||||
לפי http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_OECD_countries_... שכנראה פחות מעודכן מהפרופסור אנחנו במקום לא רע, אבל לא הכי נמוך. |
|
||||
|
||||
אם תחשב לפי נתוני 2009: 348 הרוגים על 7.5M תושבים, וכן תתעלם ממדינות שכמעט ואין בהן כבישים, תקבל את התוצאה המבוקשת (4.6) בהנחה ששאר המדינות נשארו ללא שינוי. |
|
||||
|
||||
עכשיו נשאר רק לבדוק איזה חלק מההרוגים בתאונות דרכים נספרים כהרוגים בתאונות דרכים, ואם זה יהיה מספיק קרוב ל 1 ואז יהיה אפשר להפריח ספקולציות על איך זה יכול להיות. |
|
||||
|
||||
ספקולציה #1: רמת המינוע בישראל נמוכה ביחס לעולם המערבי; מספר ההרוגים אותו משווים צריך להיות 'לכל 100,000 ק"מ' ולא 'לכל 100,000 תושבים' (וגם זה לא ממש מדוייק). |
|
||||
|
||||
וגם אפשר להכריז על תחרות אופן החישוב שיותיר את ישראל במקום הראוי לה ביותר... גודל האוכלוסיה ב-1974 היה 3.4M איש ואשה 1 ומספר הרוגי תאונות הדרכים אז היה, לפי הקישור לעיל, 716 בני אדם. כלומר בכל שנה נהרגו אז 21 בני אדם על כל מאה אלף - לעומת 4.6 לכל מאה אלף כיום. אני מנחש שרמת המינוע אז היתה נמוכה בהרבה מהיום. -------------------------------------------------- |
|
||||
|
||||
אבל אז רמת הבטיחות / הבריאות / המודעות היו נמוכות. כאשר משווים בין מדינות מערביות בימינו, מנסים לקזז את השפעות הקידמה (מערכות בטיחות במכוניות, חדרי המיון בבתי-החולים, המודעות לבטיחות בדרכים) שלכאורה משפיעות על כולן במידה שווה. קשה לעשות סטטיסטיקה נכונה כשיש כל-כך הרבה משתנים בין המדינות. זה מזכיר את הדיון בו השוו את איכות הבריאות לפי תוחלת החיים. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לראות נתונים על הירידה ארוכת-הטווח בעולם כאן: עיון קל יראה שמדינות רבות אחרות נהנו משיפור משמעותי יותר לאורך התקופה המתוארת (אם כי סביר שגידול האוכלוסיה אצלנו היה גבוה משמעותית מאשר ברוב מדינות אלה). כמו כן, לפי הנתונים שמופיעים שם, שנת 2008 (שהתשדירים מתגאים בירידה במספר ההרוגים יחסית אליה) היתה שנה בעייתית שבה עלה מספר ההרוגים כשמונה אחוזים לעומת 2007, כלומר הירידה פחות מרשימה משהיא נראית. |
|
||||
|
||||
לפחות מאז שנת 74' ועד שנת 09' חלה בישראל ירידה של יותר מ-50% במספר ההרוגים השנתי בתאונות דרכים. אולי בגלל השעה המאוחרת אני לא רואה בטבלה שהבאת שום מדינה שאפילו מתקרבת לזה, אפילו לא ישראל. כשלוקחים בחשבון גם את גודל האוכלוסיה מתקבל ששיעור ההרוגים בתאונות פחת כאן באותה תקופה בכמעט 80%! |
|
||||
|
||||
הבחירה בשנת 74' היא דוגמה טובה למה שנקרא באנגלית cherry picking של הנתונים. השנה הזו היתה שנת השיא; מיד לאחריה חלה ירידה של כמאה הרוגים בשנה, ובתחילת שנות השמונים כבר התיצבנו על כ-450-500 הרוגים בשנה - מספר שליווה אותנו עד לאחרונה. השוני המשמעותי משנה לשנה מחייב לבחון את הדברים לא דרך מספרי ההרוגים בשנה נתונה אלא דרך ממוצעים נעים - של חמש שנים, נניח. תצוגה גרפית של מספרי ההרוגים מקום המדינה יש כאן: אין ספק שיש ירידה מהותית בפגיעה מתאונות דרכים. המספר הרלבנטי ביותר הוא מספר התאונות עם נפגעים למאה מיליון ק"מ נסועה, שירד מ-65 ב-1999 ל-35 ב-2008 (אם כי צריך לבדוק האם חל שינוי בגורמים המשפיעים על רמת הדיווח של תאונות כאלה). הנתון מכאן: |
|
||||
|
||||
<המשך התגובה הקודמת - משום מה המערכת לא נותנת לפרסם תגובות שיש בהן "יותר מדי קישורים" לטעמה (איך ארז עושה את זה? לא יודע). אפילו לא טרחו להציע את זה באופן ידידותי, כמו שקורה כששמים קישור ישיר לויקי או טקסט באותיות רישיות באנגלית. מעצבן.> למרות זאת, הקביעה "הנהג הישראלי הוא הטוב בעולם" היא מגוחכת. הירידה בתאונות לא נבעה משיפור ברמת הנהיגה אלא משיפור הכבישים, והמכוניות; הנהגים לא השתנו. גם אם, כאמור, חל שיפור ניכר, עדיין אנחנו לא במקום טוב במיוחד (נכון ל-2006 לפחות) בשעור ההרוגים ביחס לנסועה (http://internationaltransportforum.org/irtad/pdf/p14...) אם רוצים לראות קצת מה היה כיוון ההתפתחות הגלובלי משנות השבעים עד היום, מעניין לראות את הגרפים האלה: אוסטריה, בלגיה, צרפת ויפן מראות שגם ירידה של 80% לאורך התקופה הזו אינה בהכרח יוצאת דופן. |
|
||||
|
||||
אז אני מניח שאת שיעור מעשי הרצח אתה מציע למדוד בנרצחים לכל 100,000 ליטר אלכוהול? (: סתם, אני נוטה לקבל הערות אלה. |
|
||||
|
||||
טוב, עם התגובה הזו אני קצת פחות מסכים, אבל נניח לזה. במקום זאת, אפשר לנעוץ את השיניים במין שיא ישראלי מוזר, לפחות עפ"י גינס (עפ"י כתבה על עורך ספר השיאים של גינס במוסף "ידיעות אחרונות" בו נתקלתי זה עתה) - "ישראל היא אלופת העולם במספר קורבנות פיגועים. למשל: 1165.73 פגיעות על כל מיליון תושבים בין השנים 1968 ל-2000...". |
|
||||
|
||||
נראה לי שבתקופה 2003-2009 עיראק מנצחת אותנו. |
|
||||
|
||||
מילא זה. שמת לב לרמת הקורבנות הנמוכה מתאונות דרכים ברשות בשטחי הרשות הפלסטינאית בסטטיסטיקה מתגובה 532806? תוצאה חיובית אחת של המחסומים. |
|
||||
|
||||
בוא נקווה שבבחירות הבאות יקבל ליברמן מן הציבור כח להביא להורדה דומה של תאונות הדרכים גם בשטח ישראל (: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |