בתשובה להובר חוכם, 24/09/09 15:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התגובה לא ברורה לי. תוכל בבקשה להסביר יותר בפרוט? באופן ספציפי, איפה במאמר יש התייחסות לנהיגה כסיטואציה *אל* חברתית? הרי כל המאמר מדבר על התייחסות לנהיגה כסיטואציה חברתית. מה במאמר גרם לך לתאר את ההתיחסות לנהיגה כפי שמוצגת במאמר כהחפצה? ואחרון, למה לדעתך מוסר מחייב לערב את אלוהים? זה נכון עבור אדם דתי, אבל חסר משמעות עבור אדם שאינו מאמין באל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא, כמובן, עם האמירה כי את הסיטואציה יש לחפש "במצב האידיאלי ... סיטואציה שבה מעורב מישהו שאיננו מכירים, לא נכיר במהלך הסיטואציה וגם לא נפגוש אותו שוב לאחר מכן." ההנחה כאן היא שקל לנו יותר לראות את האני המוסרי שלנו בסיטואציה בה האינטראקציה החברתית היא מינימאלית. כדי להבין את האבסורד בהנחה בוא ניקח אותה צעד אחד קדימה ונשים במכוניות האחרות רובוטים במקום אנשים. מה יהיה המצב המוסרי כשנחתוך אותם אז? כלום! המוסר לא יהיה תקף כלל שכן אין כאן חברה (אמרתי החפצה?). ובאופן יסודי יותר, ניתוח סיטואציות מוסריות (נהיגה אלימה) באמצעות הרחקתן מההקשר האמיתי שלהן (אני מכיר את הנהג הזה (או את הטיפוס), הוא חולם ומעכב את כולם). הוא פגום הן מבחינת ההבנה שהוא מספק והן, לטעמי, מוסרית. וראו את הדוגמא של אותו חייל אומלל שירה ברגלו של פלסטיני בסיצואציה מבצעית ובלחץ של אחד על אחד עם המג"ד וכעת נותן דין וחשבון עפ"י אמות מידה של משרד בהאג. ואחרון חביב, אלוהים, לטעמי הוא הכרחי אבל למען האחרים כללתי גם את הילד בספסל מאחור (או זה שבפנים). עד כאן (שבת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא התכוונת אבל בפיסקה השלישית של התגובה שלך הצגת דוגמה מצויינת לשיפוט ערכי לקוי (לפחות לפי קנה המידה שלי). נגיד שהנהג לפניך חולם, נגיד שאתה מכיר אותו (אני לא אזהה את ההורים שלי או האחיות שלי, אם ינהגו לפניי), האם בגלל זה נכון לנהוג באלימות? האם כשקופאית חדשה בסופרמרקט עובדת באיטיות וגורמת לך לאבד דקה, האם אז נכון לפצוע או להרוג אותה? ואם הקופאית האיטית היא הבת שלך? ואם הנהג האיטי הוא אביך? לאור התגובה שלך כנראה שלא מיותר לציין: נהיגה אלימה קשורה באופן הדוק לריבוי תאונות. השיקול המוסרי כאן הוא (יחסית) פשוט. הדקה הנוספת שאתה תשלם בנהיגה רגועה שווה את הסיכון לפצוע או אפילו להרוג מישהו אחר ואולי אפילו את עצמך (1). לגבי קבילתך נגד בחינת מוסריותו של אדם בסיטואציה חברתית מנימאלית, אדם מוזמן לבחון את מוסריותו גם בסיטואציות מורכבות, זה לא עומד בסתירה. אני רק טוען שבאופן יחסי, קל יותר לבחון את ערכיותו של אדם בסיטואציה פשוטה. ---------------- 1. כל זמן שהעניין הוא בינך לבין עצמך אני לא רואה עניין מוסרי בפגיעה, אלא אם כן אתה דתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות בנהיגה היא שחוץ מלהבהב ולצפור אין כמעט דרכים לתקשר עם נהגים אחרים. נהג שמתעכב ומעכב שיירה שלמה מאחוריו הוא מטרד. סביר מאוד שלפחות חלק מהם ממהרים (לדוגמה: נהגים מקצועיים או שליחים). נהג מנומס שנאלץ לנסוע לאט ינסה לאפשר לאחרים לעקוף אותו (וכן: לעיתים תוך כדי הפרת חוקי התנועה). אם נהג חולם, צפירה היא בדיוק מה שיוציא אותו מהחלום. זה קורה לא מעט בהחלפה של אור אדום לירוק ברמזור. אבל צפירה היא מחווה מעצבנת ומלחיצה. דרך אגב, באותה מידה שקשה לדבר עם אנשים, קשה מאוד גם לגרום להם נזק. המכוניות גורמות לכך שגם אם אני מאוד רוצה להרביץ לאותו נהג איטי, זה יהיה מסובך עד בלתי־אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צפירה ויש צפירה, כמו שיש הבהוב קצר ויש סינוור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בדוגמה של רובוטים יש מוסר כי מישהו תיכנת את אלגוריתם הנהיגה של הרובוטים, שיכול להיות או לא להיות מכוון למינימום זמן הגעה גם במחיר השתלטות אגריסיבית על משאבי הכביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם לרובוטים יש מוסר אלא אם אני חותך רובוט האם אני מוסרי? ואלא אם כן ממציאים סיפור(הרובוט נעלב, הרובוט שייך למישהו) ברור שהתשובה היא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעכב את הרכב שהרובוט נוהג בו ואת המשימה שהוא נוהג בשבילה, ומעלה את הסיכון לתאונות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |