|
||||
|
||||
כתבת >דומני כי ההנחות שהובאו אינן ניתנות לבחינה על ידי ניסוי בטח שאפשר לבחון אותן או אחיותיהן. אבל לעומת זאת, לעולם לא תוכל לבחון הנחות דואליסטיות, אלא במסגרת לוגית או אפיסטמולוגית (ראה טענותיו של קאנט שהובאו על ידי שי, GodEatGod, דרך שטייניץ) בעוד הטוענים לוגית _מתעלמים_ מהעובדה שקיים מוח בו _מתרחשת_ הלוגיקה, ומתעלמים מהצורך להסביר כיצד המוח תופס או חושב "אפיסטמולוגית". כל ההוגים, עד פחות או יותר ימינו (אולי למעט דקארט), התעלמו מהעובדה שהמחשבה מתרחשת _במוח_ וראשית יש להבין כיצד פועל המוח. כמו שכבר הבאתי מדברי רורטי (שציטט פילוסוף אחר) לא ניתן לדעת מה "ניתן למוח" ומה "מתווסף על ידי המוח". וכאן נדרש הדואליסט, להבנתי, להסביר כיצד הוא תוחם את מה שאפשר להבין על ידי שיטות מדעיות ובמסגרת כללית של פיזיקה כלשהי, ומה מורחק אל מחוץ לתחום. זאת אומרת, מהם הקריטריונים לדבר הניתן לבדיקה מדעיות או לא. אתה הסכמת איתי שהמדע "דוחק את גבולות ההסבר בצעדים זעירים פעם אחר פעם" וזה בדיוק מה שמטריאליזם/מוניזם/פיזיקליזם מנסה לעשות בדיוק. |
|
||||
|
||||
בקשר לאפשרויות הניסוי רק לדוגמה האם ניתן להוכיח את ההנחה שהתודעה היא איכותית, הרי כל דבר שימדד יתקבל באופן כמותי (אלא אם תבצע ''מדידה איכותית'' מונח המתייחס בדרך כלל לשגיאת מדידה אדירה מכדי להגדיר תוצאה כמותית) שורד עדיין |
|
||||
|
||||
בתגובה המקורית שלך ביקשת לראות אילו ארגומנטים יכולים להפריך את התאוריה שהבאתי, ובדיוק לשם כך הבאתי את הדוגמא הספציפית הזו. אבל, מה בדבר שני החלקים הנותרים בתגובת שלי (1) כיצד נסביר את החשיבה הלוגית (2) איך קובעים מה ניתו לבדיקה מדעית ומה לא |
|
||||
|
||||
כאמור הדוגמה אינה עומדת בקריטריונים הדרושים לשם תמיכה בהיפותזה שלך. חשיבה לוגית ניתנת להסבר על ידי מגבלותינו ועל ידי "מתת שמיים" לצורך העניין (במילים אחרות גם חשיבה לוגית תהיה בעייתית לאיתור בניסויים) לגבי מה ניתן לבדיקה מדעית ומה לא, אני נוטה לקבל את עמדותיו של פופר אך קטונתי מלחייב אחרים בהן. בגדול מהיפותזה עולות הנחות לגבי תוצאות צפויות ובפרט כאלו שאינן צפויות מהיפותזות קיימות אחרות. בחינה וקבלת/אי קבלת התוצאה הצפויה תאשש/תפריך (בהתאמה) את ההיפותזה (מה גם שעצם אפשרות הבדיקה המאוששת/מפריכה מקנה זכאות לתואר "תיאוריה"). לגבי הסתייגויות משיטה זו אני נוטה לעקוב אחרי דעותיו של המפל ובפרט לגבי הפרדוקס הקרוי על שמו (לפיו אי קבלת תוצאות לא צפויות מאששת כמו קבלת תוצאות צפויות) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |