|
||||
|
||||
למה הביטוח ההדדי הוא דווקא של כל אזרחי המדינה ולא של קבוצה אחרת? רוב ההסבר, נדמה לי (וזה נאמר כאן, אבל אולי לא מספיק במפורש) הוא שחלק ממה שרוצים להשיג בביטוח הזה הוא כפיית ביטוח גם על מי שלא היה בוחר בכך מרצונו. ברגע שאתה רוצה להכניס כפייה לעניין, אז אתה צריך את המדינה. והמדינה לא יכולה להפעיל כפייה על מי שאינו תושב שלה. חלק אולי קטן יותר מההסבר, ובכל זאת משמעותי (ובעצם חופף חלקית), הוא מי האנשים שיכולים להגיע לבית החולים הקרוב למקום מגוריך. כי כשאנשים כאלה מגיעים, והם צריכים טיפול מיידי, על-פי המקובל ברוב האנושות הם יקבלו כזה גם אם אין להם דרך לשלם. אבל אם אתה משאיר זאת כך, זה קצת lose-lose: בחלק מהמקרים הם מקבלים טיפול רחוק ממיטבי (ומשאירים אותך אולי עם ייסורי מצפון חברתיים; תלוי כמובן בהשקפה, אבל אלו אותם ייסורי מצפון שגרמו לך לתת להם טיפול מלכתחילה). בחלק אחר מהמקרים נשארת תחושה לא הוגנת, כי הם קיבלו ארוחת חינם, ולפעמים זהה בטיבה לזו שקיבלו אלה שכן שילמו. פתרון אחד לזה הוא ביטוח חובה לכל תושבי המדינה (כולל, אצלנו, לעובדים זרים. אם אני זוכר נכון זה לא היה קיים מתחילת יבוא העובדים, והוחל בדיוק בגלל השיקולים שתיארתי כאן). ואז אתה מעדיף לדאוג בצורה ממוסדת גם למי שידו לא משגת. אפילו בארה"ב הגדולה, הלאספ ממסצ'וסטס יכול להניח שההיספאני מניו-מקסיקו יהיה מסוגל בהרבה מקרים להגיע לבית החולים שלו, או לקבץ נדבות על המדרכה שלו. למקסיקאי מעבר לגבול יהיה הרבה יותר קשה. זה לא נימוק שאומר שארה"ב *צריכה* ללכת על ביטוח הדדי לאומי, אבל זה נימוק שמראה למה זו אופציה שלפחות קוסמת לרבים. |
|
||||
|
||||
===>"והמדינה לא יכולה להפעיל כפייה על מי שאינו תושב שלה." אני לא בטוח שהאמריקאים אוהבים כפייה באותה מידה שהיא חביבה על מבקריה פה. אבל נניח שרוצים לכפות ביטוח - מי אמר שהביטוח הכפוי חייב להיות משותף לכל תושבי ארה"ב? אולי יותר נכון לכפות אותו על תושביה של כל אחת מהמדינות בנפרד? ואז כמובן למדוד את השגיו בכל מדינה בנפרד (הוואי לחוד, ומיסיסיפי לחוד). באותו אופן, כמו שיש חינוך של עמותות פרטיות (נגיד הכנסיה או היהדות הרפורמית) יכול להיות ביטוח של קהילות כאלו. אפשר לכפות עליך להצטרף לאחת הקבוצות שמקבלות אותך ואתה עומד בתניאהן. אפשר גם להציע ביטוח מינימלי למי שלא עומד בתנאים של אף קבוצה. בכל מקרה, אז אין טעם למדוד את תוחלת החיים של כולם ביחד אלא של כל קבוצה בנפרד. ===>"מי האנשים שיכולים להגיע לבית החולים הקרוב למקום מגוריך". אני לא חושב שזה רלוונטי. בתי החולים משרתים את מי שמגיע אליהם, וגובים את התשלום מהביטוח שלו. אם יש לך ביטוח טוב, תקבל ניתוח לב-פתוח, אם יש לך ביטוח בסיסי, תקבל אקמול. ===>"למקסיקאי מעבר לגבול יהיה הרבה יותר קשה [להגיע לבית חולים]" זה טיעון חלש (שיקחו מונית :-). אם יחליטו שיש לכפות ביטוח הדדי על תושבי כל צפון אמריקה ביחד, אז יבנו בתי חולים (במימון הלאספים ממסצ'וסטס) גם במקסיקו או ירשו למקסיקנים שגרים קרוב לגבול להגיע לבתי החולים בטקסס. הבעיה היא לא המיקום של בתי החולים אלא מי משלם עבור הקמתם ועבור הטיפול שהם נותנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |