בתשובה לblindrhapsody, 12/01/02 21:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1.אני חושב שלא הבנת את ההגדרה שלי לרציני,מכיוון שאני לא נוהג להתווכח על הגדרות,נעזוב את זה כרגע. אני די בטוח שאם מבקרי הרוק תמיד השמיצו את המטאל הם גם תמיד ישמיצו,המטאל תמיד היה סיגנון מגוחך,שים לב שאמרתי סיגנון ולא ז'אנר-טעות גורלית מצדך! 2.כשאתה אומר שמירה על האידיאל למה אתה מתכוון? זה נשמע כמו פוליטיקה בגרוש. מוסיקה זאת אומנות,האומנות מתחלקת לאומנים שמנסים להעביר משהו ולאומנים שלא מנסים להגיד משהו(מיוחד בכל מיקרה). להקות הבי מטאל,שהם להקות כבדות בהחלט מעבירות מסר בשירים שלהם,אתה קורא לזה אידיאל ומשום מה בכך אתה מוכיח את טענתך? לא מובן במיוחד האידיאל שלהם עובר במוסיקה,שהם יוצרים,וכתוצאה מכך אפשר להגיד בהחלט שהם מנסים להעביר מסר אבל קול קורא במדבר וכל היתר מיותר. 3.מי אמר שהדור שגודל על לימפ ביזקיט יזכור אותם עוד עשר שנים? אני לא חושב כך. מדי פעם יוצאים להם איזה להיט או שניים שנותנים להם מרוצה לחודש חודשיים ואז הם דועכים ואף אחד לא שומע עליהם במשך שנה. כשהם יתפרקו זה יהיה הסוף. 4.ז'אנרים נפרדים? בבקשה ממך,אני חושב שאתה היחיד בעולם שחושב כך,כל אחד שמבין קצת במוסיקה יודע שהמטאל שייך לרוק כמו שהפאנק שייך לרוק,וזה נותן לו טיפה יותר מדי כבוד ממה שהוא ראוי לקבל,הרי המטאל נוצר מההארד רוק,ההארד רוק הוא הסיגנון שצריך לתת לו כבוד,למרות שגם הוא חלק בלתי נפרד מהרוק. שאל כל פילוסוף או מבקר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |