בתשובה לשוקי שמאל, 15/09/09 10:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא נורא גם אם אנחנו לא מסכימים. א. חשוב לזכור שפרס נובל הוא משענת קנה רצוץ. בייחוד כאן באייל, אם מישהו מוסכם על רוב הכלכלנים זה מיד מעלה חשד לקנוניה של נערי שיקאגו. ואם הוא קיבל גם פרס נובל, הרי זו ראיה שהקפיטליזם השתלט אפילו על סקנדינביה. אבל אני, לא קראתי את הכלכלן הסמוי ואין לי מחלוקת עם תיאורית הלימונים (במידה שהבנתי אותה מתאורך כאן). אני חושב שהיא מתקיימת בכל ענף (למשל מכוניות). אולי היא קיימת יותר בביטח, אבל בכל ענפי הביטוח (למשל ביטוח חיים, בתים). מה שלא ראיתי הוא שהיא מיוחדת לבעית הביטוח הרפואי. וגם לא ראיתי שהיא מיוחדת לארה"ב. ולי נדמה שאנחנו מחפשים את הגורמים לבעיה שהיא יחודית (או בולטת יותר) בארה"ב. הרי לא נוכל לומר שאמריקאים לא מצליחם עם ביטח רפואי כי הם טיפשים יותר מהסינגפורים. יש לנסות להבין מדוע האמריקאים לא מצליחים לעשות מה שהסינגפורים והשבדים ואפילו הישראלים הצליחו. ולי נדמה שלימונים יש אצל כולם. ב-ג זה נכון שהאמריקאים דבקים יותר בעקרונות השו"ח וזה בהחלט מפריע למערכת הבריאות הציבורית - שאיננה מתפקדת, ממומנת או מתאימה לשו"ח. אבל לדעתי כדאי לשאול למה הם (הציבור האמריקאי) דבקים יותר בשו"ח ולא מוכנים להשתמש באנותרופיה חברתית, ולדעתי המבנה ההטרוגני (תרבותית/כלכלית) של החברה האמריקאית הוא זה שמקשה על גיוס לפרויקט קולקטיבי. בשיתוף בקהילות קטנות והומוגנית, אני חושב שהאמריקאים יותר טובים מהאישראלים, למשל. כאמור, בכל מקרה, אני מאחל לאובמה הצלחה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |